אור ברסלב

רש"י על עמוס· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק א

כְּלוּב קָיִץ. סַל מָלֵא סוֹפֵי תְאֵנִים שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת:

פסוק ג

שִׁירוֹת הֵיכָל. שֶׁהֵם מְשׁוֹרְרִים בְּתוֹךְ הֵיכְלֵיהֶם בְּמִשְׁתָּאוֹתֵיהֶם:

רַב הַפֶּגֶר. סַגִּי פִּגְרֵי קְטוּלִין:

בְּכָל מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס. בְּכָל אֲתַר יֵימַר רְמֵי וּסְלִיק, הַשְׁלִיכוּ מִכָּאן הַפְּגָרִים הָאֵלֶּה:

פסוק ד

הַשּׁוֹאֲפִים. הַבּוֹלְעִים אֶבְיוֹן:

וְלַשְׁבִּית. כְּמוֹ וּלְהַשְׁבִּית, וְדוּגְמָא ״לַשְׁמִיד מָעוּזְנֶיהָ״ (ישעיהו כג:יא), ״לָלֶכֶת לַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל״ (מלכים ב ט:טו):

פסוק ה

מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ. זוֹ הִיא הַשְּׁאִיפָה, מְצַפִּים עֵת תְּיַקֵּר הַתְּבוּאָה וְיִמְכְּרוּ לַעֲנִיִּים בְּרִבִּית וְיִטְּלוּ שְׂדוֹתֵיהֶם. יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מָתַי תִּתְעַבַּר הַשָּׁנָה וְיָבֹא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר, וּלְשׁוֹן הַעֲבָרָה הוּא, כְּמוֹ ״הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד״ (ירמיהו מו:יז), וּלְפִי שֶׁדּוֹחִין אֶת הַקְרָבַת הָעוֹמֶר וְהַשָּׁנָה נִמְשֶׁכֶת וְהַיָּשָׁן מִתְיַקֵּר:

וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר. מָתַי תָּבוֹא הַשְּׁמִטָּה וּּתְיַקֵּר הַתְּבוּאָה וְנִפְתַּח אוֹצְרוֹת בָּר שֶׁלָּנוּ:

לְהַקְטִין אֵיפָה. לִמְכּוֹר בְּמִדָּה קְטַנָּה וְאֶת כַּסְפֵּינוּ נְקַבֵּל בְּשֶׁקֶל גָּדוֹל:

פסוק ו

בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. בְּדִיל דְּיַחְסְנוּן:

וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר. וּמֵהַמְּמַת עִבּוּרָא נִזְבֵּין, אֶת הַפְּסוֹלֶת שֶׁנָּפַל מִן הַחִטִּים בְּנָפָה נִמְכּוֹר בְּיוֹקֶר לַעֲנִיִּים:

פסוק ח

הַעַל זֹאת לֹא תִּרְגַּז הָאָרֶץ. וְכִי אֵין עָוֹן זֶה כְּדַאי שֶׁתֶּחֱרַב עָלָיו הָאָרֶץ:

וְעָלְתָה כָאוֹר כֻּלָּהּ. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ״וְעָלְתָה כַיְאוֹר כֻּלָּהּ״ (לקמן ט), וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה: וְיִסַּק עֲלַהּ מַלְכָּא בְּמַשְׁרְיָתֵיהּ דְּסַגִּיאִין כְּמוֹ נַהֲרָא וִיחַפִּינִין כּוּלָּהּ. וְקָשֶׁה בְּעֵינַי לְפָרֵשׁ כָּאוֹר כְּמוֹ כַּיְאוֹר. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כְּמוֹ ״יָפִיץ עָנָן אוֹרוֹ״ (איוב לז:יא), ״עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר״ (שם לו:לב), וְעָלְתָה כַּעֲנַן גֶּשֶׁם כֻּלָּהּ אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה:

וְנִגְרְשָׁה וְנִשְׁקְעָה כִּיאוֹר מִצְרָיִם. נִילוּס עוֹלֶה אַחַת לְמ׳ שָׁנָה וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהוּא עוֹלֶה מַעֲלֶה רֶפֶשׁ וְטִיט עַל שְׂפָתוֹ, וּכְשֶׁחוֹזֵר מֵהַשְׁקוֹת חוֹזֵר עַל גְּדוֹתָיו וּמֵימָיו מִצְטַלְּלִין, וְהוּא קָרוּי שִׁקּוּעַ שֶׁהַטִּיט הָעוֹכֵר אֶת מֵימָיו נִשְׁקָע. וְנִגְרְשָׁה כְּמוֹ ״וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט״ (ישעיהו כז:כ), אַף הָאָרֶץ תָּקִיא רְשָׁעִים שֶׁבְּתוֹכָהּ וְאַחַר כָּךְ תָּנוּחַ:

פסוק ט

וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם. כְּשֶׁיְּהֵא לָהֶם שָׁלוֹם גָּדוֹל תָּבֹא מַפָּלָה פִּתְאוֹם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מועד קטן כה:) זֶה יוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁמֵּת בְּחֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תענית כב.): אֵין לְךָ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם יוֹתֵר מִפַּרְעֹה נְכֹה שֶׁאָמַר לוֹ לְיֹאשִׁיָּהוּ (דברי הימים ב לה:כא): ״מַה לִּי וָלָךְ, לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם, לֹא עָלֶיךָ אֲנִי בָּא הַיּוֹם, כִּי אִם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצְךָ אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וְגוֹ׳״:

הַשֶּׁמֶשׁ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִמְשְׁלָה כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי״ (תהלים פט:לז):

פסוק י

וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה:כד): ״וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ״:

וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׂרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם״:

כְּאֵבֶל יָחִיד. כְּאָב שֶׁמִּתְאַבֵּל עַל בֵּן יָחִיד:

פסוק יא

כִּי אִם לִשְׁמֹעַ. שֶׁתִּפְסֹק מִכֶּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

פסוק יג

תִּתְעַלַּפְנָה. תִּפְרַח רוּחָם, כְּמוֹ ״וַיִּתְעַלָּף״ (יונה ד:ח), וְכֵן ״עֲצֵי הַשָּׂדֶה עוּלְפוּ״ (יחזקאל לא:טו), וְכֵן בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה יִתְעַלְּפָה פשמיי״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק יד

חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן. אֶחָד מִן הָעֲגָלִים שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעָם בְּדָן:

תוכן העניינים

רש"י על עמוס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה