אור ברסלב

רש"י על עמוס· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

כֹּה הִרְאַנִי. פּוּרְעָנוּת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהָבִיא גּוֹבַאי:

בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלֶּקֶשׁ. לְשׁוֹן מַלְקוֹשׁ שֶׁהַתְּבוּאָה עוֹלָה בְּקָנֶה שֶׁלָּהּ:

וְהִנֵּה לֶקֶשׁ. הָיָה צוֹמֵחַ אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ אַחַר שֶׁגָּזְזוּ תְּבוּאַת הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּקָנֶה הָיוּ גּוֹזְזִין אוֹתָהּ שַׁחַת לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: דְּאִתְגְּזִיזַת שִׁיחֲתָא דְמַלְכָּא, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הִיא: קוֹצֵר לְשַׁחַת וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה:

פסוק ב

וְהָיָה אִם כִּלָּה. כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לֶאֱכוֹל:

אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ. בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה:

וָאֹמַר אֲדֹנָי ה׳ סְלַח נָא. וְאַל תַּשְׁחֵת הָאָרֶץ:

מִי יָקוּם יַעֲקֹב. מַאן יְקוּם וְיִבְעֵי עַל חֲטָאֵיהוֹן:

כִּי קָטֹן. אֲרֵי מְטַלְטְלִין:

פסוק ג

נִחַם ה׳ עַל זֹאת. נִתְרַצָּה בִּתְפִלָּתוֹ וְנֶעְתַּר לִי:

פסוק ד

הִרְאַנִי. עוֹד פּוּרְעָנוּת לְהָבִיא עֲלֵיכֶם:

וְהִנֵּה קֹרֵא. אֶת פַּמַלְיָא שֶׁלּוֹ לָרִיב אִתְּכֶם בְּפוּרְעָנוּת דְּלֵיקַת אֵשׁ:

הַחֵלֶק. חֶלְקַת הַשָּׂדֶה:

פסוק ז

עַל חוֹמַת אֲנָךְ. עַל שׁוּרָא דְדִינָא, וְכֵן פָּתַר דּוֹנַשׁ, אֲנָךְ לְשׁוֹן עֲרָבִי חוּט קַו הַמִּשְׁקוֹלֶת הָעוֹפֶרֶת אֲשֶׁר בָּהּ יַבִּיט בּוֹנֵה הַחוֹמָה לְיַשֵּׁר הַדִּימוֹס, אַף כָּאן הוּא לְשׁוֹן קַו מִשְׁקוֹלֶת מִשְׁפָּט:

פסוק ח

הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ. הִנְנִי שׁוֹפֵט אוֹתָם בְּקַו שׁוּרַת הַדִּין:

עֲבוֹר לוֹ. לְהַמְתִּין לָהֶם עַל פִּשְׁעֵיהֶם:

פסוק ט

וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל. הוּא בֵּית אֵל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא״:

עַל בֵּית יָרָבְעָם. בֶּן יוֹאָשׁ:

פסוק י

כֹּהֵן בֵּית אֵל. כּוֹמֶר לְעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ:

פסוק יא

בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם. וְהוּא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא ״וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם״, וְהוּא בְּנוֹ זְכַרְיָה שֶׁהֲרָגוֹ שַׁלּוּם בֶּן יָבֵשׁ (מלכים ב טו:י):

פסוק יב

חוֹזֶה. אַתָּה שֶׁמִּתְנַבֵּא עֲתִידוֹת:

לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה. שֶׁשָּׁם מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה מִתְנַבֵּא בִּשְׁמוֹ:

וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן אָמַר לוֹ: שָׁם יִתְּנוּ לְךָ פְּתִיתֵי לֶחֶם בִּשְׂכַר שֶׁתִּתְנַבֵּא לָהֶם:

פסוק יג

וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין כָּאן אֶלָּא שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה:

פסוק יד

לֹא נָבִיא אָנֹכִי. אֵינִי מִנְּבִיאֵי שֶׁקֶר שֶׁלָּכֶם הַנּוֹטְלִים שְׂכָרָם לְהִנָּבֵא, אֵינִי צָרִיךְ לְכָל זֹאת וְלֹא נָהַגְתִּי כָּךְ אֲנִי שֶׁאֲנִי עָשִׁיר וּבַעַל מִקְנֶה וּנְכָסִים, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: אֲרֵי מָרֵי גִיתֵי אֲנָא וְשִׁקְמִין אִית לִי בִּשְׁפֵלְתָא:

בוֹקֵר אָנֹכִי. רוֹעֵה בָקָר:

וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. מְחַפֵּשׂ בַּשִּׁקְמִים לִרְאוֹת אֵיזֶה עִתּוֹ לָקוּץ כְּדֵי לְהוֹסִיף עֲנָפִים וְאֵיזֶה רָאוּי לְקוֹרוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁקּוֹצְצִין בְּתוּלוֹת הַשִּׁקְמָה. וּבוֹלֵס כְּמוֹ וּבוֹלֵשׁ, אֶלָּא שֶׁעָמוֹס מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עָמוֹס? שֶׁהָיָה עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים אוֹתוֹ פְּסִילוֹס, כִּדְאִיתָא בַּפְּסִיקְתָא:

פסוק טז

וְלֹא תַטִּיף. לְשׁוֹן נְבוּאָה הוּא, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא ״הַטֵּף אֶל דָּרוֹם״ (יחזקאל כא:ב):

תוכן העניינים

רש"י על עמוס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה