רש"י על עמוס· רש״י
פרק ה · פסוק כה
הַזְּבָחִים וּמִנְחָה. וְכִי לִזְבָחִים וּמִנְחוֹת רְצוֹנִי? וַהֲלֹא בַּמִּדְבָּר לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם לְהַקְרִיב לִי זְבָחִים, אֲנִי אָמַרְתִּי ״אָדָם כִּי יַקְרִיב״ (ויקרא א:ב) כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיב, וְאוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ״ (במדבר ט:ב), מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֶלָּא אוֹתוֹ פֶּסַח לְבַדּוֹ: