רש"י על עמוס· רש״י
פרק ה
פסוק ב
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁיִּגְלוּ בִּימֵי הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה (מלכים ב טז:ט) לֹא יַעֲמֹד עוֹד מֶלֶךְ מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ. כָּל דָּבָר הַמּוּשְׁלָךְ וּמוּטָל וְנוּפַּץ עַל הַשָּׂדֶה קוֹרֵהוּ נְטִישָׁה:
פסוק ג
הַיּוֹצֵאת אֶלֶף. הַמּוֹצִיאָה אֶלֶף אִישׁ:
פסוק ד
דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ. עֲלוּ לָרֶגֶל לְשַׁלֵּם נִדְרֵיכֶם בִּירוּשָׁלַיִם:
פסוק ה
וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְגוֹ׳ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״אַל תָּבוֹאוּ״ וְ״אַל תִּדְרְשׁוּ״ אֶלָּא ״אַל תַּעֲבֹרוּ״, לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אֶחָד מִבְּנֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים יוֹצֵא לִדְרֹשׁ וְלֹא עָבַר אֶת בְּאֵר שֶׁבַע עוֹדֶנּוּ יָכוֹל לִפְנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִירוּשָׁלַיִם, וּמִשֶּׁעָבַר אֶת בְּאֵר שֶׁבַע הוּא הַדֶּרֶךְ לָעֵגֶל בֵּית אֵל אוֹ לָעֵגֶל שֶׁבְּדָן. וְכֵן הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ח:יד) ״חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי וְגוֹ׳״. וְתֵדַע שֶׁגָּזַר הַכָּתוּב גְּזֵרַת פּוּרְעָנוּת עַל גִּלְגָּל וּבֵית אֵל וְלֹא גָזַר עַל בְּאֵר שֶׁבַע:
הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה. לְפִי שְׁמוֹ קִלְלָתוֹ, וְכֵן בֵּית אֵל יֵשׁ עִיר שֶׁסְּמוּכָה לָהּ שֶׁשְּׁמָהּ בֵּית אָוֶן בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ב):
יִהְיֶה לְאָוֶן. יְהוֹן לְלַמָּא, וְהוּא תַּרְגּוּם שֶׁל הֶבֶל, וְזֶה דּוּגְמַת ״אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ״ (הושע יב:יב):
פסוק ו
פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ. דִּילְמָא יִדְלַק בְּאֶשָּׁא רוּגְזֵיהּ:
בֵּית יוֹסֵף. כְּמוֹ לְבֵית יוֹסֵף. פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ. פֶּן תַּעֲלֶה חֲמָתוֹ כָּאֵשׁ לְבֵית יוֹסֵף:
פסוק ז
הַהֹפְכִים לַלַּעֲנָה מִשְׁפָּט. וְאֵינָם זוֹכְרִין הֲפִיכוֹתַי שֶׁאֲנִי הוֹפֵךְ וְכוּ׳:
פסוק ח
הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת. יֵשׁ שֶׁשְּׁרוּיִין עַתָּה בְּחֹשֶׁךְ וַאֲנִי מֵאִיר לָהֶם:
וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁעָתוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ כְּאוֹר הַיּוֹם וַאֲנִי מַחְשִׁיכוֹ לְלַיְלָה:
הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: דְּאָמַר לִכְנָשָׁא מַשִּׁרְיָן סַגִּיאִין כְּמֵי יַמָּא וּמְבַדַּר לְהוֹן עַל אַפֵּי אַרְעָא. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם אֶת מֵי אוֹקְיָנוֹס:
ה׳ שְׁמוֹ. לוֹ הָיָה לָכֶם לַעֲבֹד וְהוּא הָיָה מַגְבִּיר אֶתְכֶם עַל שׂוֹנְאֵיכֶם:
פסוק ט
הַמַּבְלִיג. הַמַּגְבִּיר, כְּמוֹ ״וְאַבְלִיגָה מְעָט״ (איוב י:כ), ״מְבַלִּיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן״ (ירמיהו ח:יח):
שׁוֹד. אָדָם שָׁדוּד וְחַלָּשׁ, דִּמְגַבַּר חַלָּשִׁין עַל תַּקִּיפִין וּבְזוּזִין עַל כַּרְכֵי תַּקִּיפִין מַשְׁלִיט:
פסוק י
שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ. אַתֶּם לֹא יְרֵאתֶם מִפָּנָיו וּמִפְּנֵי נְבִיאָיו, וּשְׂנֵאתֶם אֶת הַמּוֹכִיחִים אֶתְכֶם בְּשַׁעֲרֵי בָתֵּי דִינָא:
פסוק יא
בּוֹשַׁסְכֶם. כְּמוֹ בּוֹסַסְכֶם עַל דַּל, שֶׁאַתֶּם רוֹמְסִין וְרוֹפְסִים עַל רֹאשׁוֹ, כְּמוֹ ״בּוֹסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי״ (ירמיהו יב:י):
וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ. זְקִיפַת מִלְוֶה שֶׁהִפְקַעְתֶּם עֲלֵיהֶם הַשְּׁעָרִים לִמְכּוֹר לָהֶם תְּבוּאָה בְּרִבִּית כְּדֵי לִטּוֹל נַחֲלָתָם מֵהֶם, לְפִיכָךְ בָּתִּים וּכְרָמִים אֲשֶׁר בְּנִיתֶם וּנְטַעְתֶּם עַל אוֹתָן הַנַּחֲלוֹת לֹא יִתְקַיְּמוּ בְּיֶדְכֶם. וּמַשְׂאַת לְשׁוֹן מַשָּׂא שֶׁמַּכְבִּידִים עֲלֵיהֶם:
כַּרְמֵי חֶמֶד. כַּרְמֵי חֶמְדָּה:
פסוק יב
צֹרְרֵי צַדִּיק. מְעִיקִין לֵיהּ לְזַכָּאָה:
בַּשַּׁעַר הִטּוּ. בְּשַׁעֲרֵי בָתֵּי דִינֵיכֶם הִטּוּ מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים:
פסוק יג
הַמַּשְׂכִּיל. מִי שֶׁהוּא חָכָם יִדּוֹם בְּבֹא הָרָעָה וְלֹא יְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ:
כִּי עֵת רָעָה הִיא. עֵת הַמְזֻמֶּנֶת לְקַבֵּל רָעָתָם:
פסוק יד
וִיהִי כֵן וְגוֹ׳. אִם זֹאת תַּעֲשׂוּ, אָז יְהִי הַמָּקוֹם עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם בִּלְבַבְכֶם שֶׁתִּתְקַיֵּם לָכֶם גְּדֻלַּתְכֶם:
פסוק טו
שְׁאֵרִית יוֹסֵף. כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין עַל שְׁמוֹ, לְפִי שֶׁכִּלְכֵּל אוֹתָם:
פסוק טז
הוֹ הוֹ. לְשׁוֹן צְעָקָה:
וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל. יִפְגְּעוּ שַׁיָּרוֹת הָאִכָּרִים הַחוֹרְשִׁים בַּשָּׂדוֹת בְּקוֹל מִסְפַּד הָאֲבֵלִים הַצּוֹעֲקִים בַּחוּצוֹת:
וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי. וְעָבִיד מִסְפְּדָא יַעֲרַע בְּדָעֲבִיד אֵילְיָא, וְאֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוֹן כָּפוּל כְּמוֹ ״מִשְׁפָּטִי וְדִינִי״ (תהלים ט:ה):
פסוק יח
הוֹי הַמִּתְאַוִּים וְגוֹ׳. הָאוֹמְרִים ״יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ״ (ישעיהו ה:יט):
לָמָּה זֶּה לָכֶם וְגוֹ׳. מָשָׁל לְתַרְנְגוֹל וְעֲטַלֵּף שֶׁהָיוּ מְצַפִּין לְאוֹרָה, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק:
פסוק כא
בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. קוּרְבַּן כְּנִישָׁתְכוֹן, כְּשֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים עֲצֶרֶת:
פסוק כב
וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם. וְשַׁלְמֵי פְּטִימֵיכוֹן, בְּהֵמוֹת מְפֻטָּמוֹת:
פסוק כג
הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שָׁרֶיךָ. שֶׁהַלְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים עַל הַדּוּכָן אַחֲרֵי שֶׁאַתֶּם חַמְסָנִים וּמְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט:
פסוק כד
וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. וְזֹאת תַּעֲשׂוּ וְאֶרְצֶה לָכֶם: הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר כְּבַשְׁתֶּם וְהִסְתַּרְתֶּם יִגּוֹלֶה וְיִשָּׁטֵף בֵּינֵיכֶם כְּמַיִם נוֹבְעִים:
וּצְדָקָה. תִּגָּלֶה כְּנַחַל אֵיתָן:
פסוק כה
הַזְּבָחִים וּמִנְחָה. וְכִי לִזְבָחִים וּמִנְחוֹת רְצוֹנִי? וַהֲלֹא בַּמִּדְבָּר לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם לְהַקְרִיב לִי זְבָחִים, אֲנִי אָמַרְתִּי ״אָדָם כִּי יַקְרִיב״ (ויקרא א:ב) כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיב, וְאוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ״ (במדבר ט:ב), מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֶלָּא אוֹתוֹ פֶּסַח לְבַדּוֹ:
פסוק כו
וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם. חוֹזֵר לְעִנְיַן הַפּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה: חֹשֶׁךְ לָהֶם יוֹם ה׳ וְלֹא אוֹר, וּנְשָׂאתֶם בַּגּוֹלָה עִמָּכֶם אֶת גִּלּוּלֵיכֶם, וְיַרְכִּיבוּם הָאוֹיְבִים עַל צַוְּארֵיכֶם לָשֵׂאת עִמָּכֶם בַּגּוֹלָה:
סִכּוּת. כִּיּוּן. כּוֹכַב. שְׁמוֹת עֲבוֹדָה זָרָה הֵן:
פסוק כז
וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק. כְּלוֹמַר לֹא לִשְׁכֵנוּתֵיכֶם תִּגְלוּ כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה שֶׁנִּמְסַרְתֶּם בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם וְלֹא הָיוּ שׁוֹבִים אֶתְכֶם לְמָקוֹם רָחוֹק אֶלָּא עַד דַּמֶּשֶׂק, וּמֵעַתָּה בְּיַד סַנְחֵרִיב אֶמְסֹר אֶתְכֶם וְהוּא יַגְלֶה אֶתְכֶם לְמַרְחוֹק: