רש"י על עמוס· רש״י
פרק ד
פסוק א
פָּרוֹת הַבָּשָׁן. נְשֵׁי הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: עֲתִּירֵי נִכְסַיָּא:
פסוק ב
וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת. וְיִטְלוּן יָתְכוֹן עַמְמַיָּא עַל תְּרִיסֵיהוֹן:
וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה. וּבְנָתֵיכוֹן בְּדוּגִית צַיָּדִין. הִיא סְפִינָה קְטַנָּה שֶׁל צַיָּדֵי דָגִים, וּלְפִי שֶׁקְּטַנָּה הִיא קוֹרֵא לָהּ סִיר, וְקוֹרֵא לָהּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה דּוּגִית בְּבָבָא בַּתְרָא. וְאַחֲרִיתְכֶן פֵּרַשׁ דּוֹנָשׁ בֶּן לַבְרַט: מָצִינוּ זַרְעוֹ שֶׁל אָדָם נִקְרָאִים אַחֲרִיתוֹ, כְּמוֹ ״וּבְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְד׳ רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ״ (דניאל יא:ד), כְּלוֹמַר וְלֹא יַנִּיחַ מַלְכוּתוֹ לִבְנוֹ:
פסוק ג
וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ. וּבְפִרְצֵי הַחוֹמָה תֵּצֶאנָה שָׁם לָנוּס:
אִשָּׁה נֶגְדָּהּ. בַּפִּרְצָה שֶׁתִּמְצָא נֶגְדָּהּ, כְּמוֹ ״וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ״ (יהושע ו:כ), שֶׁיִּרְבּוּ פְרָצוֹת בַּחוֹמָה וְלֹא יִהְיוּ צְרִיכוֹת לְבַקֵּשׁ פְּתָחִים:
וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה. וְהִשְׁלַכְתֶּן מֵעֲלֵיכֶן הַגֵּאוּת וְהַשְּׂרָרָה שֶׁנְּטַלְתֶּם, וּלְשׁוֹן אֲרָמִי הוּא בַּגְּמָרָא (בבא מציעא פג:): הַרְמָנָא דְמַלְכָּא הוּא צִוּוּי הַמֶּלֶךְ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: וְיִגְלוֹן יַתְכוֹן לְהַלְּאָה מִן טוּרֵי חַרְמִינֵי, וְהֵם הָרֵי חֹשֶׁךְ, לְשׁוֹן חֹרֶב וְחָרְבָה:
פסוק ד
בֹּאוּ בֵית אֵל וְגוֹ׳. כְּאָדָם הָאוֹמֵר לְבֶן בְּלִיַּעַל: עֲשֵׂה עֲשֵׂה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתְךָ:
(ד-ה) וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם. זֹאת אוֹמְרִים לָהֶם כּוֹמְרֵי הַבַּעַל: עֲבוֹדָה זָרָה וַתְרָנִית הִיא וְאֵינָהּ מַחְמֶרֶת עֲלֵיכֶם. הַתּוֹרָה אָמְרָה ״לֹא יָלִין לַבֹּקֶר״ (שמות כג:יח), אֲבָל לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר. תּוֹרָה אָמְרָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים ״בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת״ (ויקרא יט:ו), וַעֲבוֹדָה זָרָה לְג׳ יָמִים מַעְשַׂר בַּהֲמוֹתֵיכֶם. תּוֹרָה אָמְרָה ״שְׂאֹר לֹא תַקְטִירוּ״ (ויקרא ב:יא), וַעֲבוֹדָה זָרָה וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה. תּוֹרָה אָמְרָה ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ (דברים כג:כב), וַעֲבוֹדָה זָרָה וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ, הַזְכִּירוּ כָּל מִי שֶׁמִּתְנַדֵּב וְשָׁכַח יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְיִזְכּוֹר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וְקַטֵּר מֵחָמֵץ״ מִן אוֹנֶס, כְּמוֹ ״אַשְּׁרוּ חָמוֹץ״ (ישעיהו א:יז), ״מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ״ (תהלים עא:ד):
פסוק ה
וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ. בְּקוֹל זֶמֶר וְאָמְרוּ שֶׁקָּרְבָּן זֶה מְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל בִּנְדָבָה, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ו
נִקְיוֹן שִׁנַּיִם. אַקְהָיוּת שִׁנַּיִם. דָּבָר אַחֵר: נִקְיוֹן שִׁנַּיִם זֶהוּ חֹסֶר אֲכִילַת בָּשָׂר שֶׁהוּא נִכְנָס בֵּין הַשִּׁנַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם״ (במדבר יא:לג):
פסוק ז
בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר. עַד הַקָּצִיר, כְּלוֹמַר ג׳ חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַקָּצִיר:
חֶלְקָה. בִּקְעַת שָׂדֶה קַמְפַּנְיָ״א בְּלַעַ״ז:
תַּמְטִיר. תְּהֵא מְקוֹם מָטָר (תענית כ:), אָמַר מַר: שְׁתֵּיהֶן לִקְלָלָה, זוֹ תֵּרָקֵב וְזוֹ תִּיבַשׁ:
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ. לֹא תִרְאֶה נִמְטֶרֶת אֶת עַצְמָהּ:
פסוק ט
הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם. שֶׁאַתֶּם עוֹסְקִים לְהַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם:
יֹאכַל הַגָּזָם. אָכַל הַגָּזָם:
פסוק י
בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם. כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁלַחְתִּי עֲלֵיכֶם בַּמִּדְבָּר בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם:
עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם. שֶׁיֵּהָרְגוּ גַּם הַסּוּסִים:
וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם. רֵיחַ פִּגְרֵיכֶם מַבְאִישׁ בְּאַפְּכֶם, הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ:
פסוק יא
כְּאוּד. טִיסוֹ״ן בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר שְׁחוֹרִים וַחֲשׁוּכִים וְקוֹדְרִים:
פסוק יב
לָכֵן. יַעַן אֲשֶׁר לֹא שַׁבְתֶּם עָדַי:
כֹּה אֶעֱשֶׂה לְךָ. כְּכָל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:
עֵקֶב. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ מִפִּי נְבִיאַי אֲשֶׁר זֹאת אֶעֱשֶׂה לְךָ:
הִכּוֹן לִקְרַאת. לָשׁוּב מֵרִשְׁעָתְךָ:
פסוק יג
מַה שֵּׂחוֹ. כָּל מַעֲשָׂיו פּוֹרְטִין לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ:
עֹשֵׂה שַׁחַר. לַצַּדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ:
עֵיפָה. הוֹפֵךְ נוֹגְהָן שֶׁל רְשָׁעִים לְחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, כְּמוֹ ״וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה״ (ישעיהו ח:כב), וְכֵן ״אֶרֶץ עֵיפָתָה תְּעוּפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה״ (איוב י:כב), ״חָשְׁכְּךָ כַּבֹּקֶר יְהִי מֵאִיר״ (איוב יא:יז):
וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. מַשְׁפִּיל גְּבוֹהִים וְגַסֵּי הָרוּחַ: