אור ברסלב

רש"י על עמוס· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק ב

רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי. אָהַבְתִּי, וְאַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם בִּי, עַל כֵּן וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה:

פסוק ג

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו. שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לַנְּבִיאִים לֹא תִנָּבְאוּ, כְּלוּם הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים מִלִּבָּם אֶלָּא אִם כֵּן נִצְטַוּוּ, כְּלוּם דְּבָרִים נַעֲשִׂים אֶלָּא עַל פִּי דַּרְכָּם:

בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ. אֶלָּא אִם כֵּן קָבְעוּ מוֹעֵד לָלֶכֶת יַחְדָּו לְמָקוֹם פְּלוֹנִי:

פסוק ד

הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ. כְּשֶׁאַרְיֵה אוֹחֵז טֶרֶף דַּרְכּוֹ לִשְׁאוֹג, וְאֵינוֹ שׁוֹאֵג אֶלָּא אִם כֵּן לָכַד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף״ (ישעיהו ה:כט), וְכֵן ״כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הַכְּפִיר וְהָאַרְיֵה עַל טַרְפּוֹ״ (ישעיהו לא:ד):

פסוק ה

הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ. בְּפַח שֶׁנָּפְלָה עָלָיו וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ:

הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה. מִמָּקוֹם שֶׁהוּטַל שָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן נֶאֱחַז בּוֹ הָעוֹף, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְרֹחַ עוֹקֵר אֶת הַפַּח וּמַעֲלֵהוּ מִמְּקוֹמוֹ מְעַט, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר נִלְכָּד:

פסוק ו

אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר. שֶׁהַצּוֹפֶה רוֹאֶה גְּיָסוֹת בָּאִים בָּעִיר וְתוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר לְהַזְהִיר אֶת הָעָם, אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִּבְרֵי מָשָׁל וְדִמְיוֹן:

הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה. הוּא נְבוּכַדְנֶאצַּר. דָּבָר אַחֵר: הַנְּבִיאִים מְדַמִּין אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבָּא עֲלֵיהֶם לִשְׁאָגַת אַרְיֵה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְמַטָּה ״אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא״, וְכָאן זֶה פֵּרוּשׁ הַדּוּגְמָא: הֲיָבֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנְּבִיאִים לְדַבֵּר דָּבָר מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרָעָה אֶלָּא אִם כֵּן הַפּוּרְעָנוּת נִגְזַר מִלְּפָנָיו, זֶהוּ הַטֶּרֶף. הֲיִתֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹלוֹ לְדַבֵּר קָשֶׁה בִּלְתִּי אִם לָכַד אֶתְכֶם בְּמוֹקֵשׁ עָוֹן. הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח. וְאֵין הַפַּח מַכְשִׁילָהּ, כְּלוֹמַר וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמוֹקֵשׁ. הֲיַעֲלֶה פַּח וְגוֹ׳. כָּךְ הֲיַעֲלֶה עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמַעְלָה וְלֹא יִלְכְּדוּ אֶתְכֶם. אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר. כָּךְ הָיָה לָכֶם לִהְיוֹת חֲרֵדִים אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵם צוֹפִים לָכֶם לְמַלֵּט אֶתְכֶם מִן הָרָעָה שֶׁלֹּא תָבֹא, וּכְשֶׁתָּבֹא לָכֶם הָרָעָה הֲלֹא תֵּדְעוּ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתֶּם בִּנְבִיאָיו.

פסוק ז

כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי. אֱלֹהִים דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן גָּלָה סוֹדוֹ אוֹתוֹ סוֹד אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים:

פסוק ח

אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר אֶל הַנְּבִיאִים לְהִנָּבֵא, מִי לֹא יִנָּבֵא:

פסוק ט

הַשְׁמִיעוּ. אַתֶּם בְּנֵי פְלִשְׁתִּים וּבְנֵי מִצְרַיִם וְהַכְרִיזוּ זֹאת וְאִמְרוּ בְּאַרְמְנוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּאָסְפוּ עַל הָרֵי שׁוֹמְרוֹן לִרְאוֹת מֵעַל הֶהָרִים בְּתוֹךְ הָעִיר אֶת דַּרְכָּם הָרָעָה:

פסוק י

נְכֹחָה. יְשָׁרָה:

חָמָס וָשֹׁד. מָמוֹן שֶׁל גָּזֵל:

פסוק יא

צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ. הַצַּר מוּכָן לָבֹא וּסְבִיב לָאָרֶץ הַזֹּאת יָבֹא:

פסוק יב

כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה. דָּבָר מוּעָט:

בְּדַל אֹזֶן. חַסְחוּס דְּאוּדָן:

כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מְתֵי מְעַט:

בִּפְאַת מִטָּה וּבְדַמֶּשֶׂק עָרֶשׂ. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: בִּתְקוֹף שֻׁלְטָן וְעַל דַּמֶּשֶׂק רְחִיצָן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁפִּתְרוֹן הַתַּרְגּוּם: לְפִי שֶׁבִּימֵי יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא כְּתִיב ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם״ (מלכים ב יג:ז), וְיָרָבְעָם בֶּן בְּנוֹ הוֹשִׁיעָם בְּמִקְצָת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא דִבֶּר ה׳ לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם וְגוֹ׳״ (מלכים ב יד:כז), ״הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל״, וְזֶהוּ ״בִּפְאַת מִטָּה״ פִּנַּת הַבַּיִת הִיא חָזְקוֹ שֶׁל בַּיִת, לָכֵן תִּרְגֵּם ״בִּתְקוֹף שֻׁלְטָן״ שֶׁל יָרָבְעָם, וְעָמוֹס נִתְנַבֵּא בִּימֵי יָרָבְעָם, וְעוֹד נִבָּא שֶׁסּוֹפָן לְהִסָּמֵךְ עַל מַלְכֵי אֲרָם, וְכֵן עָשׂוּ בִּימֵי פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם רְצִין, וְזֶהוּ ״וּבְדַמֶּשֶׂק עָרֶשׂ״ עִקַּר מְנוּחָתָם וּמִבְטָחָם תְּהִי עַל דַּמֶּשֶׂק. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּסְמְכוּ עַל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל יְהוּדָה וּפָלְטוּ עִמָּהֶם:

בִּפְאַת מִטָּה. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וּשְׁאָר עֶרֶשׂ הֵיכָן הוּא? בְּדַמֶּשֶׂק, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק״ (לקמן ה:כז). וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם זַצַ״ל שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ: זוֹ אַחַת מִשְּׁמוֹנָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״פְּאַת״ אֶלָּא ״בִּפְאַת מִטָּה״ בְּמִקְצָתָהּ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁל פֵּאָה וְהִיא שְׁמִינִית שֶׁל מִטָּה, שֶׁהֲרֵי אַרְבַּע פֵּאוֹת יֵשׁ וּשְׁתֵּי רוּחוֹת לַפֵּאָה. דָּבָר אַחֵר: מָצָאתִי בְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר זַצַ״ל, בִּפְאַת מִטָּה בַּעֲוֹן אֲחַזְיָה בֶן אַחְאָב שֶׁשָּׁלַח לִדְרשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן ״הַאֶחְיֶה מֵחָלִי זֶה״ (מלכים ב א:ב). וּבְדַמֶּשֶׂק עָרֶשׂ, בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שֶׁשָּׁלַח לִדְרשׁ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ח):

פסוק טו

בֵּית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְעֻנָּגִים הָיוּ בּוֹנִים לָהֶם הָעֲשִׁירִים שְׁתֵּי בָתִּים, אֶחָד לְחֹרֶף וְאֶחָד לְקַיִץ:

בָּתֵּי הַשֵּׁן. דִּמְכַבְּשִׁין בְּשֵׁן דְּפִילָא:

תוכן העניינים

רש"י על עמוס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה