רש"י על עמוס· רש״י
פרק ה · פסוק ח
הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת. יֵשׁ שֶׁשְּׁרוּיִין עַתָּה בְּחֹשֶׁךְ וַאֲנִי מֵאִיר לָהֶם:
וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁעָתוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ כְּאוֹר הַיּוֹם וַאֲנִי מַחְשִׁיכוֹ לְלַיְלָה:
הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: דְּאָמַר לִכְנָשָׁא מַשִּׁרְיָן סַגִּיאִין כְּמֵי יַמָּא וּמְבַדַּר לְהוֹן עַל אַפֵּי אַרְעָא. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם אֶת מֵי אוֹקְיָנוֹס:
ה׳ שְׁמוֹ. לוֹ הָיָה לָכֶם לַעֲבֹד וְהוּא הָיָה מַגְבִּיר אֶתְכֶם עַל שׂוֹנְאֵיכֶם: