רש"י על עמוס· רש״י
פרק ה · פסוק ה
וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְגוֹ׳ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״אַל תָּבוֹאוּ״ וְ״אַל תִּדְרְשׁוּ״ אֶלָּא ״אַל תַּעֲבֹרוּ״, לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אֶחָד מִבְּנֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים יוֹצֵא לִדְרֹשׁ וְלֹא עָבַר אֶת בְּאֵר שֶׁבַע עוֹדֶנּוּ יָכוֹל לִפְנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִירוּשָׁלַיִם, וּמִשֶּׁעָבַר אֶת בְּאֵר שֶׁבַע הוּא הַדֶּרֶךְ לָעֵגֶל בֵּית אֵל אוֹ לָעֵגֶל שֶׁבְּדָן. וְכֵן הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ח:יד) ״חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי וְגוֹ׳״. וְתֵדַע שֶׁגָּזַר הַכָּתוּב גְּזֵרַת פּוּרְעָנוּת עַל גִּלְגָּל וּבֵית אֵל וְלֹא גָזַר עַל בְּאֵר שֶׁבַע:
הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה. לְפִי שְׁמוֹ קִלְלָתוֹ, וְכֵן בֵּית אֵל יֵשׁ עִיר שֶׁסְּמוּכָה לָהּ שֶׁשְּׁמָהּ בֵּית אָוֶן בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ב):
יִהְיֶה לְאָוֶן. יְהוֹן לְלַמָּא, וְהוּא תַּרְגּוּם שֶׁל הֶבֶל, וְזֶה דּוּגְמַת ״אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ״ (הושע יב:יב):