רש"י על עמוס· רש״י
פרק ג · פסוק ו
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר. שֶׁהַצּוֹפֶה רוֹאֶה גְּיָסוֹת בָּאִים בָּעִיר וְתוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר לְהַזְהִיר אֶת הָעָם, אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִּבְרֵי מָשָׁל וְדִמְיוֹן:
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה. הוּא נְבוּכַדְנֶאצַּר. דָּבָר אַחֵר: הַנְּבִיאִים מְדַמִּין אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבָּא עֲלֵיהֶם לִשְׁאָגַת אַרְיֵה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְמַטָּה ״אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא״, וְכָאן זֶה פֵּרוּשׁ הַדּוּגְמָא: הֲיָבֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנְּבִיאִים לְדַבֵּר דָּבָר מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרָעָה אֶלָּא אִם כֵּן הַפּוּרְעָנוּת נִגְזַר מִלְּפָנָיו, זֶהוּ הַטֶּרֶף. הֲיִתֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹלוֹ לְדַבֵּר קָשֶׁה בִּלְתִּי אִם לָכַד אֶתְכֶם בְּמוֹקֵשׁ עָוֹן. הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח. וְאֵין הַפַּח מַכְשִׁילָהּ, כְּלוֹמַר וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמוֹקֵשׁ. הֲיַעֲלֶה פַּח וְגוֹ׳. כָּךְ הֲיַעֲלֶה עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמַעְלָה וְלֹא יִלְכְּדוּ אֶתְכֶם. אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר. כָּךְ הָיָה לָכֶם לִהְיוֹת חֲרֵדִים אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵם צוֹפִים לָכֶם לְמַלֵּט אֶתְכֶם מִן הָרָעָה שֶׁלֹּא תָבֹא, וּכְשֶׁתָּבֹא לָכֶם הָרָעָה הֲלֹא תֵּדְעוּ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתֶּם בִּנְבִיאָיו.