רש"י על עמוס· רש״י
פרק ב · פסוק ח
וְעַל בְּגָדִים חֲבוּלִים יַטּוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עַל מְטַוָּת שַׁוְּיָין דְּמַשְׁכּוֹן מִסְתַּחֲרִין, זוֹקְפִין מִלְוֶה עַל הָעֲנִיִּים וּמְמַשְׁכְּנִים אוֹתָם וְעוֹשִׂים בִּגְדֵיהֶם מַצָּעוֹת וּמְסֻבִּין עֲלֵיהֶם בַּהֲטָיָה בְּעֵת סְעוּדָתָם בְּבֵית אֱלֹהֵיהֶם. בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם אֵצֶל מִזְבֵּחַ:
יַטּוּ. לְשׁוֹן מְסִבָּה, שֶׁכָּל מְסִבַּת סְעוּדָה בַּהֲטָיָה הִיא, שֶׁהוּא נִסְמָךְ עַל שְׂמֹאלוֹ:
וְיֵין עֲנוּשִׁים. שֶׁעוֹנְשִׁים אוֹתָם מָמוֹן וְשׁוֹתִים בּוֹ יַיִן: