רש"י על עמוס· רש״י
פרק א · פסוק ו
עַזָּה. מִפְּלִשְׁתִּים הָיְתָה:
גָּלוּת שְׁלֵמָה. גָּלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁתְּהֵא הַגָּלוּת שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא יִמָּלֵט אִישׁ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדְּרָכִים וְתוֹפְשִׂין הַנִּמְלָטִים וּמַסְגִּירִין אוֹתָם, וְכֵן עָשׂוּ אַנְשֵׁי צוֹר, וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת בְּחוּרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּאַגָּדַת הַאֲזִינוּ: עַזָּה מִן הַדָּרוֹם, צוֹר מִן הַצָּפוֹן, דַּמֶּשֶׂק מִן הַמִּזְרָח, עֲרָבִיִּים מִן הַמַּעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַשָּׂא בַּעֲרָב בַּיַּעַר בַּעֲרָב תָּלִינוּ״ (ישעיהו כא:יג):