רש"י על עזרא· רש״י
פרק י
פסוק א
בֶכֶה. כְּמוֹ בֶּכִי:
פסוק ב
וַנֹּשֶׁב. וְהוֹשַׁבְנוּם:
יֵשׁ מִקְוֶה. יֵשׁ תִּקְוָה לְיִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם הָעוֹבְדוֹת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהַנּוֹלָד מֵהֶם וּלְהוֹצִיא כָּל הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מִן הַנָּשִׁים הָעוֹבְדוֹת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק ג
בַּעֲצַת אֲדֹנָי. בַּעֲצָתוֹ וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
וַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ. וְיִרְאֵי שָׁמַיִם יוֹצִיאֵם:
וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. הָעוֹשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר יוֹצִיא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים:
פסוק ד
וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ. לִהְיוֹת מַסְכִּימִים עִמָּךְ:
פסוק ז
קוֹל. כָּרוֹז:
פסוק ח
לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים. לְסוֹף שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים:
פסוק ט
חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי. הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו:
מַרְעִידִים עַל הַדָּבָר. מִתְיָרְאִים עַל הַדָּבָר וּמִתְיָרְאִים הָיוּ מִמִּכְשׁוֹל שֶׁל עֲבֵרָה זֹאת:
וּמֵהַגְּשָׁמִים. וּמִן הַגְּשָׁמִים הַיּוֹרְדִים עֲלֵיהֶם שָׁם הָיוּ רְעוּדִים וַעֲלוּבִים:
פסוק יא
תּוֹדָה. וִדּוּי:
פסוק יג
וְהָעֵת גְּשָׁמִים. שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עָלֵינוּ:
וְהַמְּלָאכָה. וְהַרְחָקַת עֲבֵרָה זוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לְתַקֵּן כָּל כָּךְ בִּמְהִירוּת:
פסוק יד
לְכָל הַקָּהָל. עִם כָּל הַקָּהָל:
הַהוֹשִׁיב. אֲשֶׁר הוֹשִׁיב:
עַד לְהָשִׁיב. עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב חֲרוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעָלֵינוּ:
פסוק טו
עָמְדוּ עַל זֹאת. לְקַנְתֵּר עַל דָּבָר זֶה:
עֲזָרוּם. הֶחֱזִיקוּ יְדֵיהֶם:
פסוק טז
לְדַרְיוֹשׁ. כְּמוֹ לִדְרוֹשׁ:
פסוק יז
וַיְכַלּוּ בַכֹּל. וְהִשְׁלִימוּ אֶת תִּקּוּן הַמַּעֲשֶׂה מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הוֹשִׁיבוּ נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כִּי הוֹצִיאָם:
לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. עַד יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן:
פסוק יט
יָדָם. עֲצָתָם, כְּמוֹ ״הֲיַד יוֹאָב אִתָּךְ בְּכָל זֹאת״ (שמואל ב יד:יט):
עַל אַשְׁמָתָם. הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה:
פסוק כ
וּמִבְּנֵי אִמֵּר. כָּל אֵלּוּ כֹּהֲנִים עַד וּמִן הַלְוִיִּם וְגוֹמֵר:
פסוק מד
וְיֵשׁ מֵהֶם נָשִׁים וַיָּשִׂימוּ בָנִים. מִקְצָתָן שֶׁהָיוּ לָהֶם נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁנּוֹלְדוּ לָהֶם מֵהֶם בָּנִים, וְהַכֹּל הוֹצִיאוּ הַנָּשִׁים וְהַבָּנִים:
סוף הספר