רש"י על עזרא· רש״י
פרק ו · פסוק יד
וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא. וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ בּוֹנִין וּמַצְלִיחִין בִּמְלַאכְתָּן כִּנְבוּאַת חַגַּי וּזְכַרְיָה, וּבָנוּ וְיִסְּדוּ אֶת הַבִּנְיָן מִן צִוּוּי שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵרְשׁוּת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הוּחַל יְסוֹד הַבִּנְיָן בְּיָמָיו, וּמֵרְשׁוּת דָּרְיָוֶשׁ זֶה מֶלֶךְ פָּרַס:
וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא. הוּא דָּרְיָוֶשׁ וְנִקְרָא אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא עַל שֵׁם הַמְּדִינָה וְהַמַּלְכוּת, כִּי כָל מַלְכֵי פָרַס הָיוּ נִקְרָאִים כָּךְ, כַּאֲשֶׁר כָּל מַלְכֵי מִצְרַיִם נִקְרָאִים פַּרְעֹה: