אור ברסלב

רש"י על עזרא· רש״י

פרק ו

פרק ה

פסוק א

בֵּאדַיִן. אָז כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לְיַד דָּרְיָוֶשׁ:

שָׂם טְעֵם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר:

וּבַקַּרוּ. וּבָדְקוּ בְּבֵית הַסְּפָרִים שֶׁהָאוֹצָרוֹת מוּנָּחִים שָׁם בְּבָבֶל:

פסוק ב

וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא. וְנִמְצָא מִכְתָּב שֶׁל מְגִלָּה אַחַת שָׁם בְּאַחְמְתָא, כֵּן פָּתְרוּ אַנְשֵׁי הַפִּתְרוֹן שֶׁהוּא כְּלִי הֶעָשׂוּי לְאִגְּרוֹת וּלְגִלְיוֹנִים וְלִסְפָרִים, וְהֶעֱמִידוּהוּ מִגִּזְרַת ״חֵמֶת מַיִם״ (בראשית כא:יד), וְהָאָלֶ״ף אֲשֶׁר בַּתֵּיבָה אֵינָהּ עִקָּר כְּיֶתֶר הַמִּלִּין אֲשֶׁר בִּשְׁאָר לְשׁוֹן אֲרָמִית:

בְּבִירְתָא. בְּאוֹתָהּ בִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה:

וְכֵן כְּתִיב. וְכֵן הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכָהּ זִכָּרוֹן שֶׁלָּהּ:

פסוק ג

בֵּית אֱלָהָא בִירוּשְׁלֶם. בְּבֵית אֱלֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם מָה יְהֵא עָלָיו? הַבַּיִת יִבָּנֶה:

אֲתַר דִּי דָבְחִין. שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁזּוֹבְחִים שָׁם זֶבַח:

וְאֻשּׁוֹהִי מְסוֹבְלִין. וְכוֹתְלָיו יִהְיוּ מְיֻסָּדִין, כְּמוֹ ״וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ״ (עזרא ד:יב):

רוּמֵיהּ אַמִּין שִׁתִּין. רוּם הַבַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה וְשִׁשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ:

פסוק ד

נִדְבָּכִין. לְשׁוֹן כְּתָלִים וְקִירוֹת הַכְּתָלִים הָיוּ שֶׁל אֶבֶן גָּלָל, גָּלָל מרמר״א בְּלַעַ״ז:

וְנִדְבָּךְ. וְכוֹתֶל שֶׁל עֵץ חָדָשׁ מִבִּפְנִים כְּעִנְיַן בִּנְיַן הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה (מלכים א ו:טו-יח):

וְנִפְקְתָא. וְהוֹצָאָה לְצֹרֶךְ הַבַּיִת וּלְשָׁאָר דְּבָרִים אֲשֶׁר לַבַּיִת תִּנָּתֵן לָהֶם מִבֵּית הַמֶּלֶךְ:

פסוק ה

וְאַף מָאנֵי. וְאַף כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף אֲשֶׁר נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיאָם מִן הֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹלִיכָם לְבָבֶל:

וְהֵיבִל. אֲשֶׁר הוֹלִיךְ:

יַהֲתִיבוּן. יִנָּתְנוּ:

וִיהָךְ. יֵלֵךְ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמוֹ:

וְתַחֵת. וַיְהִי מוּנָּח בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק ו

כְּעַן תַּתְּנַי וְגוֹ׳. זוֹ הִיא תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר הֵשִׁיב דָּרְיָוֶשׁ אֶל תַּתְּנַי וּשְׁתַר בּוֹזְנַי:

דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה. לְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן שֶׁבְּבָבֶל:

רַחִיקִין הֲווֹ מִן תַּמָּה. רְחוֹקִים תִּהְיוּ מִשָּׁם, מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא תַּרְפּוּ יְדֵי עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה:

פסוק ז

דֵךְ. זֶה:

פַּחַת יְהוּדָיֵא. שָׁלְטוֹנֵי הַיְּהוּדִים יַעֲשׂוּ דָּבָר זֶה:

וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא. וְלִזְקְנֵי הַיְּהוּדִים אֲנִי מְצַוֶּה:

בֵּית אֱלָהָא דֵךְ. בֵּית אֱלֹהִים זֶה:

פסוק ח

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם. וּמִמֶּנִּי יִהְיֶה צִוּוּי זֶה:

לְמָא דִי תַעַבְדוּן. לְאוֹתוֹ בִּנְיַן הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן עִם זִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה לִבְנוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא. מִנִּכְסֵי הַמֶּלֶךְ יִהְיוּ עוֹשִׂים הַבִּנְיָן הַזֶּה:

דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה. מִן הַמַּס שֶׁל עֵבֶר הַנָּהָר אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, מִדַּת מַס כְּמוֹ ״מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ״ (עזרא ד:יג). אָסְפַּרְנָא. מְהֵרָה יִבָּנֶה הַבִּנְיָן. אָסְפַּרְנָה אישפלונטמנ״ט בְּלַעַ״ז:

נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִתְיַהֲבָא. הוֹצָאָה תִּהְיֶה נִתֶּנֶת לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִתְבַּטְּלוּ מִמְּלַאכְתָּן:

פסוק ט

וּמָה חַשְׁחָן. וּמָה שֶׁיִּהְיוּ חוֹשְׁשִׁין:

וּבְנֵי תוֹרִין. בְּנֵי בָקָר וְאֵילִים וּכְבָשִׂים לְעוֹלוֹת לֵאלֹהֵי הַשָּׁמָיִם:

וְחִנְטִין. לְסֹלָתוֹת וּמֶלַח לְקָרְבָּנוֹת. וְיַיִן לִנְסָכִים. וְשֶׁמֶן לִמְנָחוֹת, כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם יְהִי נָתוּן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:

דִּי לָא שָׁלוּ. בְּלֹא דִּיחוּי, שנ״ץ דישטורבי״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק י

דִּי לֶהֱוֺן. לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיוּ מַקְרִיבִים נִיחוֹחִים לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְיִהְיוּ מִתְפַּלְּלִים עַל חַיֵּי הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו:

פסוק יא

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם. וּמִמֶּנִּי שִׂים צִוּוּי וְשִׂימַת דָּבָר אֲשֶׁר כָּל אָדָם אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה דָּבָר זֶה

יִתְנְסַח. יֵחָרֵב עֵצָיו מִבֵּיתוֹ שֶׁיֵּחָרֵב בֵּיתוֹ, יִתְנְסַח כְּמוֹ ״וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה״ (דברים כח:סג):

וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלוֹהִי. וְעֵץ לִתְלוֹתוֹ יְהֵא גָבוֹהַּ עָלָיו שֶׁיִּתָּלֶה עַל הָעֵץ:

וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד. וּבֵיתוֹ יֵעָשֶׂה אַשְׁפָּה עַל כָּךְ:

נְוָלוּ. עִנְיַן טִנּוּף וּמַחֲרָאוֹת:

פסוק יב

וֵאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵיהּ. וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

יְמַגַּר. יְמַגֵּר וִיפַגֵּר כָּל אוֹתוֹ מֶלֶךְ וְכָל אוֹתוֹ עַם אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ לְהַחֲרִיב וּלְהַשְׁחִית בֵּיתוֹ זֶה שֶׁל ה׳ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם:

שָׂמֶת טְעֵם. שַׂמְתִּי צִוּוּי דָּבָר זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַבִּנְיָן מְהֵרָה. עַד כָּאן תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ:

פסוק יג

כְּנֵמָא. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר:

אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ. מְהֵרָה עֲשׂוּ׃

פסוק יד

וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא. וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ בּוֹנִין וּמַצְלִיחִין בִּמְלַאכְתָּן כִּנְבוּאַת חַגַּי וּזְכַרְיָה, וּבָנוּ וְיִסְּדוּ אֶת הַבִּנְיָן מִן צִוּוּי שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵרְשׁוּת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הוּחַל יְסוֹד הַבִּנְיָן בְּיָמָיו, וּמֵרְשׁוּת דָּרְיָוֶשׁ זֶה מֶלֶךְ פָּרַס:

וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא. הוּא דָּרְיָוֶשׁ וְנִקְרָא אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא עַל שֵׁם הַמְּדִינָה וְהַמַּלְכוּת, כִּי כָל מַלְכֵי פָרַס הָיוּ נִקְרָאִים כָּךְ, כַּאֲשֶׁר כָּל מַלְכֵי מִצְרַיִם נִקְרָאִים פַּרְעֹה:

פסוק טו

וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה. וְסוֹף תַּשְׁלוּם בַּיִת זֶה הָיָה עַד יוֹם שְׁלִישִׁי לְחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׁ לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, וְנִמְצָא בִּנְיַן הַבַּיִת הָיָה אַרְבַּע שָׁנִים:

פסוק יז

וְהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת. הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת בַּיִת זֶה קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, וְהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה:

פסוק יח

וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהוֹן. שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים חֲלוּקִים בַּעֲבוֹדָתָם וְלֵוִיִּם בְּמִשְׁמְרוֹת:

פסוק יט

אֶת הַפָּסַח. עַכְשָׁיו עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבַּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן זֶה הַבָּא אַחַר אֲדָר זֶה שֶׁהֻשְׁלַם הַבִּנְיָן בּוֹ:

פסוק כ

וְלָהֶם. וּלְעַצְמָם:

פסוק כא

וְכֹל הַנִּבְדָּל. הֵם הַגֵּרִים שֶׁנִּבְדְּלוּ מִטֻּמְאַת הָעֲבוֹדָה כּוֹכָבִים לִידָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל:

פסוק כב

וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵסֵב לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר לְהַחֲזִיקָם וּלְסַיֵּעַ בִּמְלֶאכֶת הַבִּנְיָן:

תוכן העניינים

רש"י על עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה