רש"י על עזרא· רש״י
פרק ה
פסוק א
וְהִתְנַבִּי חַגַּי נְבִיאָה. וְעַתָּה בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ נִתְנַבְּאוּ חַגַּי וּזְכַרְיָה הַנְּבִיאִים אֶל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲלֵיהֶם לִבְנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת בְּלֹא רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ:
עַל יְהוּדָיֵא. אֶל הַיְּהוּדִים:
עֲלֵיהוֹן. אֲלֵיהֶם:
פסוק ב
בֵּאדַיִן. אָז:
וְשָׁרִיו. הִתְחִילוּ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִמָּהֶם הַנְּבִיאִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרִין וּמְסַיְּעִין לָהֶם:
פסוק ג
בֵּהּ זִמְנָא אֲתָה עֲלֵיהוֹן. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּאוּ עֲלֵיהֶם הַלָּלוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְקַנְתֵּר וּלְהַלְשִׁין עֲלֵיהֶם עַל עֵסֶק הַבִּנְיָן:
פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה. שִׁלְטוֹן שֶׁל עֵבֶר הַנָּהָר:
וּכְנָוָתְהוֹן. וְסִיעָתְהוֹן:
וְכֵן אָמְרִין לְהוֹם. וְכֵן הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם:
מַן שָׂם. מִי צִוָּה לָכֶם דְּבַר הַבַּיִת לִבְנוֹת?
וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה. הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה לְיַסֵּד, כְּמוֹ ״וְאֻשַּׁיָּא יְחִיטוּ״ (עזרא ד:יב), וּבִנְיַן חוֹמוֹת לְבֵנִים. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ד
אֱדַיִן. אָז:
כְּנֵמָא. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר:
אֲמַרְנָא לְהוֹם. אָמְרוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אוֹתָן צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:
מַן אִינּוּן. מִי הֵם שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים?
דִּי דְנָה. אֲשֶׁר זֶה הַבִּנְיָן הֵם בּוֹנִים:
פסוק ה
וְעֵין אֱלָהֲהוֹם. וְעֵינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֱלֹהֵיהֶם הָיְתָה עַל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים לְהַעֲלוֹתָם בִּמְלֶאכֶת הַבִּנְיָן:
וְלָא בַטִּלוּ הִמּוֹ. וְלֹא בִּטְּלוּ הֵם אֶת הַבּוֹנִים:
עַד טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ. וְהֵשִׁיבוּ זִקְנֵי הַיְּהוּדִים דָּבָר לְאוֹתָן הַצָּרִים שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ אֶת הַבִּנְיָן עַד אֲשֶׁר יֵלֵךְ הַדָּבָר לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:
וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן. וְאָז יָשִׁיבוּ הַיְּהוּדִים כְּתַב הַנִּשְׁתְּוָן עַל כָּךְ, עַל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ:
פסוק ו
פַּרְשֶׁגֶן. פִּתְרוֹן פַּתְשֶׁגֶן הָאִגֶּרֶת:
וּכְנָוָתֵהּ. וְסִיעוֹתָיו:
אֲפַרְסְכָיֵא. אֻמָּה אַחַת הֵן שֶׁהָיוּ בְּסִיעוֹתֵיהֶם:
עַל דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא. אֶל דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:
פסוק ז
עֲלוֹהִי. אֵלָיו:
וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ. וְכָךְ הָיָה כָתוּב בְּתוֹכָהּ שֶׁל אִגֶּרֶת:
שְׁלָמָא כֹּלָּא. כָּל הַשָּׁלוֹם יִהְיֶה לוֹ:
פסוק ח
יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא. דָּבָר יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:
דִּי אֲזַלְנָא. אֲשֶׁר הָלַכְנוּ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה הַמְּדִינָה לְבֵית אֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל:
וְהוּא מִתְבְּנֵא. וְהוּא הַבַּיִת בָּנוּי:
גְּלָל. מַרְמְרָ״א בְּלַעַ״ז:
וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא. וְעֵצִים נְתוּנִים וּמְשׂוּמִים בַּכְּתָלִים כְּדֵי לְהַחֲזִיק הַבִּנְיָן לְמַעַן יַעֲמֹד יָמִים רַבִּים:
וַעֲבִידְתָא דָךְ. וּמְלָאכָה זֹאת:
אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא. מְהֵרָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית:
אָסְפַּרְנָא. אֶפַנְטוֹמִינְשׁ בְּלַעַ״ז:
וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם. וְהֻצְלַח מַעֲשֶׂה זֶה בִּידֵיהֶם:
פסוק ט
אֱדַיִן. אָז כְּשֶׁרָאִינוּ הַבִּנְיָן שָׁאַלְנוּ לַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה:
כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְהוֹם. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ אָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם:
מַן שָׂם לְכֹם. מִי שָׂם לָכֶם דְּבַר הַבַּיִת הַזֶּה לִבְנוֹתוֹ, וּכְתָלִים הַלָּלוּ לִיסֹד?
וְאֻשַּׁרְנָא. בִּנְיַן חוֹמַת לְבֵנִים:
פסוק י
וְאַף שְׁמָהָתְהֹם. וְאַף שְׁמוֹתָם שֶׁל בּוֹנִים רָאשֵׁי הַבִּנְיָן שָׁאַלְנוּ לָהֶם כְּדֵי לְהוֹדִיעֲךָ:
דִּי נִכְתֻּב. אֲשֶׁר נִכְתּוֹב שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֵלֶיךָ:
דִּי בְרָאשֵׁיהֹם. אֲשֶׁר בְּעַצְמָם וּבִרְשׁוּתָם קָמוּ לִבְנוֹת הַבַּיִת:
פסוק יא
וּכְנֵמָא פִתְגָמָא. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַדָּבָר:
הֲתִיבוּנָא. הָשִׁיבוּ לָנוּ דָּבָר:
אֲנַחְנָא הִמּוֹ. אֲנַחְנוּ הֵם עַבְדָיו שֶׁל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ:
וּבִנְיַן בַּיְתָא. וַאֲנַחְנוּ בּוֹנִין הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיָה בָּנוּי קוֹדֶם לָכֵן שָׁנִים רַבּוֹת:
וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב. וּמֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל הוּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּנָה אוֹתוֹ וְיִסַּד אוֹתוֹ:
פסוק יב
לָהֵן. וְעַכְשָׁיו מִפְּנֵי אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מָסַר אוֹתָם בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׂדִּי וְהַבַּיִת הַזֶּה הֶחֱרִיב וְאֶת הָעָם הִגְלָה לְבָבֶל:
פסוק יג
בְּרַם. אַךְ בְּשָׁנָה אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ בָּבֶל צִוָּה כוֹרֶשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה לִבְנוֹת הַבַּיִת:
פסוק יד
וְאַף מָאנַיָּא. כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִן הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹלִיכָם לְהֵיכָלוֹ שֶׁבְּבָבֶל, הוֹצִיא אוֹתָם כּוֹרֶשׁ מֵהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל וּמְסָרָם לְיַד שֵׁשְׁבַּצַּר דָּנִיֵּאל שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ:
וְהֵיבִיל הִמּוֹ. וְהוֹלִיךְ אוֹתָם:
הַנְפֵּק הִמּוֹ. הוֹצִיא אוֹתָם:
דִּי פֶחָה שְׁמֵהּ. שֶׁהוּא הָיָה נָשִׂיא וּפַחַת, וְנִקְרָא שְׁמוֹ פֶחָה:
פסוק טו
וַאֲמַר לֵהּ. וְכָךְ אָמַר לוֹ כּוֹרֶשׁ לְשֵׁשְׁבַּצַּר: אֵלֶּה הַכֵּלִים קַח וְלֵךְ וְהוֹרֵד אוֹתָם בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא בָּנוּי עַל מְקוֹמוֹ:
פסוק טז
אֱדַיִן. אָז:
שֵׁשְׁבַּצַּר דֵּךְ. זֶה בָּא וְנָתַן כָּתְלֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה הָיָה הַבַּיִת בָּנוּי וְלֹא נִגְמַר הַבִּנְיָן:
פסוק יז
וּכְעַן. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִהְיֶה הַדָּבָר יָדוּעַ וּמְבֻקָּר בְּבֵית גְּנָזָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁם בְּבָבֶל:
הֵן אִיתַי. אִם יֵשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר מִפִּי כּוֹרֶשׁ יָצָא דָּבָר לִבְנוֹת בַּיִת זֶה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם:
וּרְעוּת מַלְכָּא. רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל כֵּן יִשְׁלַח אֵלֵינוּ:
עֲלֶינָא. אֵלֵינוּ. עַד כָּאן מִכְתַּב הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלְחוּ תַּתְּנַי וּשְׁתַר בּוֹזְנַי: