אור ברסלב

רש"י על עזרא· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק א

וְהִתְנַבִּי חַגַּי נְבִיאָה. וְעַתָּה בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ נִתְנַבְּאוּ חַגַּי וּזְכַרְיָה הַנְּבִיאִים אֶל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲלֵיהֶם לִבְנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת בְּלֹא רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ:

עַל יְהוּדָיֵא. אֶל הַיְּהוּדִים:

עֲלֵיהוֹן. אֲלֵיהֶם:

פסוק ב

בֵּאדַיִן. אָז:

וְשָׁרִיו. הִתְחִילוּ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִמָּהֶם הַנְּבִיאִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרִין וּמְסַיְּעִין לָהֶם:

פסוק ג

בֵּהּ זִמְנָא אֲתָה עֲלֵיהוֹן. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּאוּ עֲלֵיהֶם הַלָּלוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְקַנְתֵּר וּלְהַלְשִׁין עֲלֵיהֶם עַל עֵסֶק הַבִּנְיָן:

פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה. שִׁלְטוֹן שֶׁל עֵבֶר הַנָּהָר:

וּכְנָוָתְהוֹן. וְסִיעָתְהוֹן:

וְכֵן אָמְרִין לְהוֹם. וְכֵן הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם:

מַן שָׂם. מִי צִוָּה לָכֶם דְּבַר הַבַּיִת לִבְנוֹת?

וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה. הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה לְיַסֵּד, כְּמוֹ ״וְאֻשַּׁיָּא יְחִיטוּ״ (עזרא ד:יב), וּבִנְיַן חוֹמוֹת לְבֵנִים. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

פסוק ד

אֱדַיִן. אָז:

כְּנֵמָא. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר:

אֲמַרְנָא לְהוֹם. אָמְרוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אוֹתָן צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:

מַן אִינּוּן. מִי הֵם שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים?

דִּי דְנָה. אֲשֶׁר זֶה הַבִּנְיָן הֵם בּוֹנִים:

פסוק ה

וְעֵין אֱלָהֲהוֹם. וְעֵינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֱלֹהֵיהֶם הָיְתָה עַל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים לְהַעֲלוֹתָם בִּמְלֶאכֶת הַבִּנְיָן:

וְלָא בַטִּלוּ הִמּוֹ. וְלֹא בִּטְּלוּ הֵם אֶת הַבּוֹנִים:

עַד טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ. וְהֵשִׁיבוּ זִקְנֵי הַיְּהוּדִים דָּבָר לְאוֹתָן הַצָּרִים שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ אֶת הַבִּנְיָן עַד אֲשֶׁר יֵלֵךְ הַדָּבָר לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:

וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן. וְאָז יָשִׁיבוּ הַיְּהוּדִים כְּתַב הַנִּשְׁתְּוָן עַל כָּךְ, עַל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ:

פסוק ו

פַּרְשֶׁגֶן. פִּתְרוֹן פַּתְשֶׁגֶן הָאִגֶּרֶת:

וּכְנָוָתֵהּ. וְסִיעוֹתָיו:

אֲפַרְסְכָיֵא. אֻמָּה אַחַת הֵן שֶׁהָיוּ בְּסִיעוֹתֵיהֶם:

עַל דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא. אֶל דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:

פסוק ז

עֲלוֹהִי. אֵלָיו:

וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ. וְכָךְ הָיָה כָתוּב בְּתוֹכָהּ שֶׁל אִגֶּרֶת:

שְׁלָמָא כֹּלָּא. כָּל הַשָּׁלוֹם יִהְיֶה לוֹ:

פסוק ח

יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא. דָּבָר יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:

דִּי אֲזַלְנָא. אֲשֶׁר הָלַכְנוּ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה הַמְּדִינָה לְבֵית אֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל:

וְהוּא מִתְבְּנֵא. וְהוּא הַבַּיִת בָּנוּי:

גְּלָל. מַרְמְרָ״א בְּלַעַ״ז:

וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא. וְעֵצִים נְתוּנִים וּמְשׂוּמִים בַּכְּתָלִים כְּדֵי לְהַחֲזִיק הַבִּנְיָן לְמַעַן יַעֲמֹד יָמִים רַבִּים:

וַעֲבִידְתָא דָךְ. וּמְלָאכָה זֹאת:

אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא. מְהֵרָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית:

אָסְפַּרְנָא. אֶפַנְטוֹמִינְשׁ בְּלַעַ״ז:

וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם. וְהֻצְלַח מַעֲשֶׂה זֶה בִּידֵיהֶם:

פסוק ט

אֱדַיִן. אָז כְּשֶׁרָאִינוּ הַבִּנְיָן שָׁאַלְנוּ לַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה:

כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְהוֹם. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ אָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם:

מַן שָׂם לְכֹם. מִי שָׂם לָכֶם דְּבַר הַבַּיִת הַזֶּה לִבְנוֹתוֹ, וּכְתָלִים הַלָּלוּ לִיסֹד?

וְאֻשַּׁרְנָא. בִּנְיַן חוֹמַת לְבֵנִים:

פסוק י

וְאַף שְׁמָהָתְהֹם. וְאַף שְׁמוֹתָם שֶׁל בּוֹנִים רָאשֵׁי הַבִּנְיָן שָׁאַלְנוּ לָהֶם כְּדֵי לְהוֹדִיעֲךָ:

דִּי נִכְתֻּב. אֲשֶׁר נִכְתּוֹב שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֵלֶיךָ:

דִּי בְרָאשֵׁיהֹם. אֲשֶׁר בְּעַצְמָם וּבִרְשׁוּתָם קָמוּ לִבְנוֹת הַבַּיִת:

פסוק יא

וּכְנֵמָא פִתְגָמָא. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַדָּבָר:

הֲתִיבוּנָא. הָשִׁיבוּ לָנוּ דָּבָר:

אֲנַחְנָא הִמּוֹ. אֲנַחְנוּ הֵם עַבְדָיו שֶׁל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ:

וּבִנְיַן בַּיְתָא. וַאֲנַחְנוּ בּוֹנִין הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיָה בָּנוּי קוֹדֶם לָכֵן שָׁנִים רַבּוֹת:

וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב. וּמֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל הוּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּנָה אוֹתוֹ וְיִסַּד אוֹתוֹ:

פסוק יב

לָהֵן. וְעַכְשָׁיו מִפְּנֵי אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מָסַר אוֹתָם בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׂדִּי וְהַבַּיִת הַזֶּה הֶחֱרִיב וְאֶת הָעָם הִגְלָה לְבָבֶל:

פסוק יג

בְּרַם. אַךְ בְּשָׁנָה אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ בָּבֶל צִוָּה כוֹרֶשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה לִבְנוֹת הַבַּיִת:

פסוק יד

וְאַף מָאנַיָּא. כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִן הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹלִיכָם לְהֵיכָלוֹ שֶׁבְּבָבֶל, הוֹצִיא אוֹתָם כּוֹרֶשׁ מֵהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל וּמְסָרָם לְיַד שֵׁשְׁבַּצַּר דָּנִיֵּאל שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ:

וְהֵיבִיל הִמּוֹ. וְהוֹלִיךְ אוֹתָם:

הַנְפֵּק הִמּוֹ. הוֹצִיא אוֹתָם:

דִּי פֶחָה שְׁמֵהּ. שֶׁהוּא הָיָה נָשִׂיא וּפַחַת, וְנִקְרָא שְׁמוֹ פֶחָה:

פסוק טו

וַאֲמַר לֵהּ. וְכָךְ אָמַר לוֹ כּוֹרֶשׁ לְשֵׁשְׁבַּצַּר: אֵלֶּה הַכֵּלִים קַח וְלֵךְ וְהוֹרֵד אוֹתָם בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא בָּנוּי עַל מְקוֹמוֹ:

פסוק טז

אֱדַיִן. אָז:

שֵׁשְׁבַּצַּר דֵּךְ. זֶה בָּא וְנָתַן כָּתְלֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה הָיָה הַבַּיִת בָּנוּי וְלֹא נִגְמַר הַבִּנְיָן:

פסוק יז

וּכְעַן. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִהְיֶה הַדָּבָר יָדוּעַ וּמְבֻקָּר בְּבֵית גְּנָזָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁם בְּבָבֶל:

הֵן אִיתַי. אִם יֵשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר מִפִּי כּוֹרֶשׁ יָצָא דָּבָר לִבְנוֹת בַּיִת זֶה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם:

וּרְעוּת מַלְכָּא. רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל כֵּן יִשְׁלַח אֵלֵינוּ:

עֲלֶינָא. אֵלֵינוּ. עַד כָּאן מִכְתַּב הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלְחוּ תַּתְּנַי וּשְׁתַר בּוֹזְנַי:

תוכן העניינים

רש"י על עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה