רש"י על עזרא· רש״י
פרק ו · פסוק יא
וּמִנִּי שִׂים טְעֵם. וּמִמֶּנִּי שִׂים צִוּוּי וְשִׂימַת דָּבָר אֲשֶׁר כָּל אָדָם אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה דָּבָר זֶה
יִתְנְסַח. יֵחָרֵב עֵצָיו מִבֵּיתוֹ שֶׁיֵּחָרֵב בֵּיתוֹ, יִתְנְסַח כְּמוֹ ״וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה״ (דברים כח:סג):
וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלוֹהִי. וְעֵץ לִתְלוֹתוֹ יְהֵא גָבוֹהַּ עָלָיו שֶׁיִּתָּלֶה עַל הָעֵץ:
וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד. וּבֵיתוֹ יֵעָשֶׂה אַשְׁפָּה עַל כָּךְ:
נְוָלוּ. עִנְיַן טִנּוּף וּמַחֲרָאוֹת: