רש"י על עזרא· רש״י
פרק ו · פסוק ב
וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא. וְנִמְצָא מִכְתָּב שֶׁל מְגִלָּה אַחַת שָׁם בְּאַחְמְתָא, כֵּן פָּתְרוּ אַנְשֵׁי הַפִּתְרוֹן שֶׁהוּא כְּלִי הֶעָשׂוּי לְאִגְּרוֹת וּלְגִלְיוֹנִים וְלִסְפָרִים, וְהֶעֱמִידוּהוּ מִגִּזְרַת ״חֵמֶת מַיִם״ (בראשית כא:יד), וְהָאָלֶ״ף אֲשֶׁר בַּתֵּיבָה אֵינָהּ עִקָּר כְּיֶתֶר הַמִּלִּין אֲשֶׁר בִּשְׁאָר לְשׁוֹן אֲרָמִית:
בְּבִירְתָא. בְּאוֹתָהּ בִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה:
וְכֵן כְּתִיב. וְכֵן הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכָהּ זִכָּרוֹן שֶׁלָּהּ: