רש"י על עזרא· רש״י
פרק ה · פסוק ח
יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא. דָּבָר יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:
דִּי אֲזַלְנָא. אֲשֶׁר הָלַכְנוּ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה הַמְּדִינָה לְבֵית אֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל:
וְהוּא מִתְבְּנֵא. וְהוּא הַבַּיִת בָּנוּי:
גְּלָל. מַרְמְרָ״א בְּלַעַ״ז:
וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא. וְעֵצִים נְתוּנִים וּמְשׂוּמִים בַּכְּתָלִים כְּדֵי לְהַחֲזִיק הַבִּנְיָן לְמַעַן יַעֲמֹד יָמִים רַבִּים:
וַעֲבִידְתָא דָךְ. וּמְלָאכָה זֹאת:
אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא. מְהֵרָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית:
אָסְפַּרְנָא. אֶפַנְטוֹמִינְשׁ בְּלַעַ״ז:
וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם. וְהֻצְלַח מַעֲשֶׂה זֶה בִּידֵיהֶם: