רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק כג
אֱדַיִן. אָז:
דִּי פַרְשֶׁגֶן. מִן פִּתְרוֹן כְּתַב הַנִּשְׁתְּוָן שֶׁל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ הוּא כּוֹרֶשׁ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:
קֱרִי קֳדָם. שֶׁהָיָה כְּתָב הַנִּשְׁתְּוָן קָרוּי לִפְנֵי רְחוּם וְשִׁמְשַׁי וְסִיעָתֵיהֶם, וְהָלְכוּ בִּמְרוּצָה וּבְבֶהָלָה לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַיְּהוּדִים, וּבִטְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעַ וְכֹחַ שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד הַבִּנְיָן:
עַל יְהוּדָיֵא. אֶל הַיְּהוּדִים:
הֵמּוֹ. הֵם: