רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק ז
וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. הוּא כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. מִנְיַן אוֹתִיּוֹת שֶׁל כּוֹרֶשׁ עוֹלֶה לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹת דָּרְיָוֶשׁ. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה ג:): הוּא כּוֹרֶשׁ, הוּא דָּרְיָוֶשׁ, הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. כּוֹרֶשׁ עַל שֵׁם שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא עַל שֵׁם הַמַּלְכוּת. וּבְסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה ל) מָצָאתִי: דָּרְיָוֶשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, וְכָל הַמַּלְכוּת כֻּלָּהּ נִקְרֵאת אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וְכוּ׳:
כָּתַב בִּשְׁלָם. כָּתַב מִכְתָּבוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל שָׁלוֹם:
מִתְרְדָת טָבְאֵל. שֵׁם אָדָם הוּא, מִצָּרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:
וּשְׁאָר כְּנָוֺתָו. חֲבֵרוֹתָיו וְסִיעוֹתָיו:
עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא:
וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן. וּכְתָב הָאִגֶּרֶת:
כָּתוּב אֲרָמִית. בְּאוֹתִיּוֹת אֲרָמִית:
וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הַמִּכְתָּב הָיָה מְפֹרָשׁ בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית: