רש"י על עזרא· רש״י
פרק ג · פסוק ח
בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. הוּא חֹדֶשׁ אִיָּר:
מֵהַשְּׁבִי. כָּל אוֹתָן שֶׁבָּאוּ מֵהַשִּׁבְיָה לִירוּשָׁלַיִם:
וַיַּעֲמִידוּ. הֶעֱמִידוּ הַלְוִיִּם הַמְשׁוֹרְרִים לְנַצֵּחַ וְלוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹנִים בִּשְׁעַת בִּנְיַן יְסוֹד הַבַּיִת:
לְנַצֵּחַ. שְׁנֵי נִצּוּחוֹת הַלָּלוּ הֵם נִצּוּחֵי שִׁירָה, כְּמוֹ ״לַמְנַצֵּחַ (בִּנְגִינוֹת) מִזְמוֹר לְדָוִד״ (תהילים ד:א):