רש"י על עובדיה· רש״י
פרק א · פסוק ז
עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ. אוֹתָם שֶׁהִבְטִיחוּךָ לְעֶזְרָה בָּאוּ עִמְּךָ וְלִוּוּךָ עַד גְּבוּל אַרְצְךָ עַד הַסְּפָר, שֶׁשָּׁם בָּאוּ עָלֶיךָ לַמִּלְחָמָה, וּבְזֹאת הִשִּׂיאוּךָ וְהִצְלִיחוּ:
יָכְלוּ לְךָ. לְפַתּוֹתְךָ לָצֵאת וְשָׁבוּ מֵאַחֲרֶיךָ:
לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ. אַף מַאֲכָלְךָ שָׂם לְךָ אָחִיךָ יַעֲקֹב לְמָזוֹר, שֶׁנָּתַן לְךָ לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וְעַל יָדוֹ בָּזִיתָ הַבְּכוֹרָה:
מָזוֹר. חֳלִי: