אור ברסלב

רש"י על נחמיה· רש״י

פרק יג

פרק יב

פסוק ג

כָּל עֵרֶב. כָּל תַּעֲרוֹבוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּמוֹ ״וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם״ (שמות יב:לח):

פסוק ד

וְלִפְנֵי מִזֶּה. וּמִקֹּדֶם לָכֵן:

קָרוֹב לְטוֹבִיָּה. אוֹתוֹ אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הָיָה קָרוֹב לְטוֹבִיָּה חֲבֵרוֹ שֶׁל סַנְבַלַּט, וְנָתַן שָׁם הַכֹּהֵן כֵּלָיו שֶׁל טוֹבִיָּה:

פסוק ה

וַיַּעַשׂ. אֶלְיָשִׁיב:

לְפָנִים. שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים קֹדֶם שֶׁבָּאתִי לִירוּשָׁלָיִם:

מִצְוַת הַלְוִיִּם. מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לַלְוִיִּם:

פסוק ו

וּבְכָל זֶה. וּבְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וְחָזַרְתִּי לְבָבֶל:

נִשְׁאַלְתִּי. שֶׁיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלַחֲזוֹר:

פסוק ט

וָאֹמְרָה. צִוִּיתִי לְטַהֵר, וַיְטַהֲרוּ הַלְּשָׁכוֹת וְגוֹמֵר:

פסוק י

מְנָיוֹת. מָנוֹת (נחמיה ח:י):

לֹא נִתָּנָה. שֶׁלֹּא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם הַמַּתָּנוֹת, וְעַל כֵּן בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם אָנָה וָאָנָה לִשְׁאֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ עוֹסְקִים כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדָתָם:

פסוק יא

וָאֶקְבְּצֵם. קִבַּצְתִּי אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲמִידָם עַל מִשְׁמַרְתָּם בַּעֲבוֹדָתָם, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם שָׁם מַתְּנוֹתָם:

פסוק יג

כִּי נֶאֱמָנִים. הָיוּ לַחֲלֹק הַמַּתָּנוֹת בֵּינֵיהֶם:

פסוק טו

הָעֲרֵמוֹת. אֲלֻמּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה:

וָאָעִיד. הֵעִידוֹתִי בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת:

בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד. בְּיוֹם שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מָזוֹן וְצַיִד, צַיִד כְּמוֹ ״וַיִּתֵּן לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ״ (בראשית מה:כא):

פסוק טז

וְהַצּוֹרִים. סוֹחֲרִים שֶׁל צוֹר מְבִיאִים דָּגִים לִמְכּוֹר:

פסוק יט

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ. כַּאֲשֶׁר נָטוּ הַצְּלָלִים שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁעָרִים (ירמיהו ו:ד), צִוִּיתִי לִסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעִיר, שֶׁלֹּא יִפָּתְחוּ עַד אַחַר שַׁבָּת, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הָרוֹכְלִים בָּעִיר לִמְכֹּר סְחוֹרָתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת עַל יְדֵיהֶם:

פסוק כ

וַיָּלִינוּ. וְהָיוּ לָנִים הָרוֹכְלִים וְהַסּוֹחֲרִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם פַּעַם אַחַת וּשְׁתֵּי פְעָמִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְתֹּחַ הַשְּׁעָרִים וְלִקְנוֹת מֵהֶם בַּשַּׁבָּת:

פסוק כא

וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם. הִתְרֵיתִי בְּאוֹתָם הָרוֹכְלִים:

אִם תִּשְׁנוּ. אִם תּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה:

מִן הָעֵת. מִן אוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה לֹא בָאוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

פסוק כג

הוֹשִׁיבוּ נָשִׁים. אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

פסוק כד

חֲצִי מְדַבֵּר. הַרְבֵּה מִבְּנֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרִים לְשׁוֹן אַשְׁדּוֹדִית כְּאִמּוֹתָם:

פסוק כה

וָאַכֶּה. נָתַתִּי לָהֶם מַלְקִיּוֹת לְהַלְקוֹתָם כְּדֵי לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְכִּירָם:

פסוק כו

גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּהְיוּ חוֹטְאִים עַל יְדֵי נְשֵׁיכֶם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע וְגוֹ׳ בִּתְמִיהָּה. כְּלוֹמַר: שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִמְצָא חָטָא עַל יְדֵי נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאַתֶּם נְשָׂאתֶם נָשִׁים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִהְיוֹת חוֹטְאִין:

פסוק כח

וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע… חָתָן לְסַנְבַּלַּט. אֶחָד מִבְּנֵי יוֹיָדָע חָתָן לְסַנְבַּלַּט צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, וְהִבְרַחְתִּיהוּ מֵעָלָי, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה רָגִיל בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִיל חֲתָנוֹ, לִרְאוֹת אֶת הָעִיר וְאֶת מוֹצָאֶיהָ וְאֶת מוֹבָאֶיהָ:

פסוק כט

זָכְרָה לָהֶם. הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשׂוּ:

פסוק לא

בְּעִתִּים. לְעִתִּים הָיוּ כּוֹרְתִים עֵצִים לַמַּעֲרָכָה:

וְלַבִּכּוּרִים. שֶׁהָיוּ מְבִיאִים בִּכּוּרִים בְּפֶרֶק אֶחָד, לְכָל דָּבָר וְדָבָר קָבַעְתִּי זְמַנּוֹ:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על נחמיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה