רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ח · פסוק טו
וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ. וְצִוּוּ אֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ קוֹל לָחוֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת, וְכֵן נוֹהֵג הַמִּקְרָא לְדַבֵּר כָּעִנְיָן הַזֶּה, כְּמוֹ ״אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ״ (שמואל א ט:כז):
וַעֲלֵי הֲדַס. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה יב,א): זֶה הֲדַס שׁוֹטֶה, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְלוּלָב כִּי אִם לַעֲשׂוֹת סֻכָּה:
וַעֲלֵי תְמָרִים. לְלוּלָב:
וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת. זֶה הֲדַס הָרָאוּי לְלוּלָב, כַּמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה לב,ב):