רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ח
פסוק ב
בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. הוּא יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה א,א):
פסוק ג
מִן הָאוֹר. שֶׁל תְּחִלַּת הַיּוֹם:
אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. הָיוּ כָל הָעָם מַטִּים אָזְנֵיהֶם:
פסוק ד
אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר. אוֹתוֹ מִגְדַּל עֵץ עָשׂוּ לְשֵׁם כָּךְ, לִקְרוֹת שָׁם עָלָיו סֵפֶר הַתּוֹרָה:
פסוק ה
כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה. וְעַל כֵּן רָאוּהוּ כֻּלָּם:
וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. וְכַאֲשֶׁר פְּתָחוֹ לִקְרוֹת שָׁתְקוּ כָּל הָעָם׃
עָמְדוּ. לְשׁוֹן שְׁתִיקָה (שָׁתְקוּ), כְּמוֹ ״עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ עוֹד״ (אִיּוֹב לב:טז):
פסוק ו
בְּמֹעַל יְדֵיהֶם. בִּנְשִׂיאוּת יְדֵיהֶם, שֶׁנָּשְׂאוּ כַפֵּיהֶם לְמַעְלָה לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם״ (מְלָכִים א ח:כב):
פסוק ז
מְבִינִים אֶת הָעָם. שֶׁהָיוּ מְתַרְגְּמִין לָעָם דִּבְרֵי תוֹרָה:
עַל עָמְדָם. שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם:
פסוק ח
וְשׂוּם שֵׂכֶל. וְשִׂימַת חָכְמָה, וְשׂוּם לְשׁוֹן פָּעוּל:
פסוק ט
הַיּוֹם קָדוֹשׁ. כִּי יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא:
כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי:
פסוק י
לְאֵין נָכוֹן לוֹ. לֶעָנִי שֶׁאֵין מְזֻמָּן לוֹ מַאֲכָלוֹ:
פסוק יא
מַחְשִׁים. הָיוּ מַזְהִירִין לְכָל הָעָם לַחֲשׁוֹת, שֶׁלֹּא יִבְכּוּ עוֹד:
הַסּוּ. לְשׁוֹן שְׁתִיקָה, כְּמוֹ ״וַיַּהַס כָּלֵב״ (במדבר יג:ל):
פסוק יג
וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי. שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
פסוק טו
וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ. וְצִוּוּ אֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ קוֹל לָחוֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת, וְכֵן נוֹהֵג הַמִּקְרָא לְדַבֵּר כָּעִנְיָן הַזֶּה, כְּמוֹ ״אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ״ (שמואל א ט:כז):
וַעֲלֵי הֲדַס. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה יב,א): זֶה הֲדַס שׁוֹטֶה, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְלוּלָב כִּי אִם לַעֲשׂוֹת סֻכָּה:
וַעֲלֵי תְמָרִים. לְלוּלָב:
וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת. זֶה הֲדַס הָרָאוּי לְלוּלָב, כַּמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה לב,ב):
פסוק יח
יוֹם בְּיוֹם. בְּכָל יוֹם וָיוֹם: