רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ו · פסוק יב
וָאַכִּירָה. הִכַּרְתִּי בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדָבָר זֶה שֶׁאֶעֱבֹר עֲבֵרָה מִפְּנֵי פַּחַד הַמִּיתָה:
כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי. שֶׁהֲרֵי הוּא דִּבֵּר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עָלַי בְּשֵׁם נְבוּאָה:
שְׂכָרוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכָרוֹ, וְנָתְנוּ לוֹ שָׂכָר לְהַפְחִידֵנִי וּלְבַטֵּל בְּבִנְיַן הַחוֹמָה: