רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ד · פסוק ו
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים. וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ הַצָּרִים אֲשֶׁר נִתְקַשְּׁרוּ יַחַד לָבֹא לְהִלָּחֵם בָּנוּ עִם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינוֹתָם בְּאַרְצוֹתָם, וְאוֹתָם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם בָּאוּ לִפְנֵי הַחַיִל כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לְדַבֵּר אֵלֵינוּ. וּבָעִנְיָן הַזֶּה הֶעֱרִימוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָאוֹיְבִים וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים אֶצְלָם וְגוֹ׳:
וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים. הִתְרוּ בָּנוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים עַד עֶשֶׂר פְּעָמִים לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ כִּי הֵם בָּאִים לַמִּלְחָמָה, וְכָךְ אָמְרוּ לָנוּ: מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְגוֹ׳ מִכָּל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁתִּהְיוּ נְפוֹצִים שָׁם בְּבִנְיַן הַחוֹמָה אָנָה וָאָנָה, תִּהְיוּ זְהִירִים לִהְיוֹת נֶאֱסָפִים יַחַד עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ בְּיַחַד לְהִלָּחֵם בָּנוּ: