רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ד · פסוק ה
וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ. כָּךְ הָיָה נְחֶמְיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ:
לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ. כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים צָרֵינוּ עָלֵינוּ: לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל בָּנוּ עַד אֲשֶׁר נָבוֹא פִּתְאוֹם לְתוֹכָם וְנַהֲרֹג אוֹתָם, וּבְדָבָר זֶה נִשְׁבֹּת וּנְבַטֵּל הַבִּנְיָן: