רש"י על נחום· רש״י
פרק ג · פסוק יח
נָמוּ רֹעֶיךָ. לְשׁוֹן ׳תְּנוּמָה׳.
יִשְׁכְּנוּ. אֵין יְכוֹלִים לָקוּם.
נָפֹשׁוּ. כְּמוֹ ׳נָפֹצוּ׳, וְכָל הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצֵאת מִמּוֹצָא אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, זַיִ״ן שִׁי״ן סָמֶ״ךְ צָדִ״י, כֻּלָּן יוֹצְאִין מִסּוֹף הַלָּשׁוֹן וְשׁוּלֵי הַשִּׁנַּיִם.