רש"י על נחום· רש״י
פרק ג · פסוק ח
הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן. וּמַה תִּבְטְחִי בְּעָשְׁרֵךְ וּבִגְבוּרָתֵךְ, וְכִי גְּדוֹלָה אַתְּ מִנֹּא, הִיא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, אָמוֹן לְשׁוֹן ׳פְּדַגוֹג׳, מִנֹּא הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה אוֹמֶנֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם, דִּמְרַבֵּי בָּהּ מַלְכּוּ.
אֲשֶׁר חֵיל יָם. אֲשֶׁר הָיָה הַיָּם לָהּ לְחַיִל וּלְחוֹמָה, שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.