אור ברסלב
רש"י על משלי פרק לא › פסוק לא

רש"י על משלי· רש״י

פרק לא · פסוק לא

פסוק ל

מַעֲשֶׂיהָ. כִּשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ מֵעִיד עָלֶיהָ, לְהַלְּלָהּ בְּשַׁעַר הָעִיר כָּל יוֹצֵא וָבָא. זוֹ הַמְּלִיצָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. אֲבָל לְפִי הַמָּשָׁל עַל הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ הַפָּרָשָׁה מִתְבָּאֶרֶת:

י אֵשֶׁת חַיִל. הִיא הַתּוֹרָה:

מִי יִמְצָא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא אוֹתָהּ:

מִפְּנִינִים. מַרְגָּלִיּוֹת:

יא וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. אוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:

יג דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. לְפִי שֶׁהִמְשִׁילָהּ לְאִשָּׁה, דִּבֵּר לְפִי הַמְּלִיצָה כְּצָרְכֵי מְלֶאכֶת הַנָּשִׁים, וְהַמָּשָׁל כָּךְ הוּא: דּוֹרֶשֶׁת הַתּוֹרָה מִקְרָא, מִשְׁנָה, מִדְרָשׁ, וּמְחַזֶּרֶת אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהֵם צָרְכֵי הַתַּלְמִידִים:

יד הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר. מְבִיאָה הִיא לְלוֹמְדֶיהָ בְּרָכָה וּמָזוֹן:

טו וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה. מַשְׁכִּימִים בָּאַשְׁמוֹרֶת (מסכת ברכות ג:):

וְתִתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. שׁוֹנֶה הָרַב לַתַּלְמִידִים הַחֹק הַקָּצוּב לָהֶם:

טז זָמְמָה שָׂדֶה. זָמְמָה בְּזֶמֶם וּבְרֶסֶן אֶת ״עֵשָׂו אִישׁ שָׂדֶה״ (בראשית כה:כז):

וַתִּקָּחֵהוּ. מִן הָעוֹלָם, לְהַאֲבִידוֹ:

מִפְּרִי מַעֲשֶׂיהָ נָטְעָה כֶרֶם. יִשְׂרָאֵל, לְקַיְּמָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

יח טָעֲמָה. דְּבוּרָהּ:

לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. בְּלֵיל כְּתִיב, חָסֵר ה׳: בְּלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁנִּגְּפוּ הַמִּצְרִיִּים (שמות יב:מב) הֵאִירָה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵגִינָה עֲלֵיהֶם:

יט בַּכִּישׁוֹר. בְּכִשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ:

תָּמְכוּ פָלֶךְ. ״מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה״ (ישעיה ג:א), כְּמוֹ ״מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ״ (שמואל ב ג:כט):

כ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה. לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ עָלֶיהָ כְּעָנִי, בּוֹ הִיא מִתְקַיֶּמֶת (אבות ו:ד):

כא לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג. שֶׁדָּנִין בּוֹ הָרְשָׁעִים מֵאֵשׁ לְשֶׁלֶג (גֵּיהִנֹּם):

לָבֻשׁ שָׁנִים. בְּרִית דַּם מִילָה. דָּבָר אַחֵר: מְלֻבָּשִׁים בְּכֶפֶל ״נָתֹן תִּתֵּן״ (דברים טו:י), ״פָּתֹחַ תִּפְתַּח״ (דברים טו:ח), ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק״ (דברים טו:יד). כָּל אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָן מִשֶּׁלֶג גֵּיהִנֹּם. כָּךְ הוּא נִדְרָשׁ בַּתַּנְחוּמָה (יל״ש משלי תתקסד):

כד סָדִין עָשְׂתָה. לְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת נוֹתֶנֶת לַחֲכָמִים:

וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי. (ס״א:) (לְמִי) לְפִי שֶׁהוּא חָגוּר בִּסְחוֹרָתָהּ, נוֹתְנָה אֵזוֹר לְמָתְנֵיהֶם:

כה לְיוֹם אַחֲרוֹן. אֵין לָהֶם לְהִתְעַצֵּב מִמִּדַּת הַדִּין כִּי יִנָּצְלוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם יִשְׂחֲקוּ לְיוֹם הַדִּין. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִדְאֹג נוֹפֵל בַּדָּבָר לְשׁוֹן צְחוֹק, כְּמוֹ ״וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן״ (איוב מא:כא):

כז צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶתָם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לִפְרוֹשׁ מֵעֲבֵירָה:

כח קָמוּ בָנֶיהָ. הַתַּלְמִידִים:

בַּעְלָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

ל שֶׁקֶר הַחֵן. שָׁב עַל כָּל הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים:

וְהֶבֶל. גְּדוּלָּתָן וְיָפְיָן:

תְּנוּ לָהּ. לֶעָתִיד לָבֹא:

מִפְּרִי יָדֶיהָ. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָּה, עֹז, פְּאֵר וּמֶמְשָׁלָה:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה