אור ברסלב
רש"י על משלי פרק ל › פסוק לא

רש"י על משלי· רש״י

פרק ל · פסוק לא

פסוק כט

זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ. לֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, וּלְפִי הַמַּשְׁמָע הִיא חַיָּה תְּשׁוּשָׁה מָתְנַיִם:

וּמֶלֶךְ אַלְקוּם. לֹא יָדַעְתִּי מַה הוּא לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה פּוֹתְרִין חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁל אַרְבַּע דְּבָרִים כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, לְפִי שֶׁנִּתְאַמְּצָה מֶמְשַׁלְתָּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּעָוֹן שֶׁעָבְרוּ עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, הִזְכִּירָם חֲמִשָּׁה פְּעָמִים:

טז שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם. שְׁאוֹל מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְבוּכַדְנֶצַּר ״הִרְחִיב כַּשְּׁאוֹל נַפְשׁוֹ״ (חבקוק ב:ה). וְעֹצֶר רָחַם זוֹ הִיא מָדַי שֶׁבִּימֵיהֶם עָצְרוּ רַחֲמִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד״ (אסתר ג:יג):

אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם. זוֹ יָוָן, שֶׁלֹּא שָׂבְעָה מִלִּגְזֹר גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל:

וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן. נֶגֶד עֵשָׂו, שֶׁעָשָׂה בְּחֵמָה בּוֹעֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׁמִיד טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד (אסתר ג:יג). וְכֵן:

יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר. זוֹ בָּבֶל, ״הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל… אֶרֶךְ הָאֵבֶר״ (יחזקאל יז:ג):

נָחָשׁ. זוֹ מָדַי (דניאל ח:כ):

דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם. זוֹ יָוָן, שֶׁהִיא קַלָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ (משלי ל:יט):

דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה. זוֹ פָּרַס שֶׁאָמְרָה: ״לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבֶרֶת״ (ישעיהו מז:ז):

כ כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת. זוֹ הָרָעָה גָּרְמָה לָהֶם לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּאֲפָה בַּעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וּכְדַאי הוּא הַפּוּרְעָנִיּוֹת לָבוֹא לָהּ:

וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן. כְּדַאֲמַר ״הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי״ (ירמיה ב:לה). [עד כאן לשוֹן רש״י שבמק״ג]:

כא רָגְזָה אֶרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

כב תַּחַת עֶבֶד. זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהָיָה עֶבֶד לִמְרוֹדַךְ בַּלְאֲדָן וְכוֹתֵב אִגְּרוֹתָיו, כְּדִגְרָסִינַן בְּחוּלִין (סנהדרין צו.):

וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם. זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים יוֹם (אסתר א:ד):

כג שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל. כְּנֶגֶד יָוָן:

וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. זֶה עֵשָׂו, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲבֹד לְיַעֲקֹב וְנֶהְפַּךְ הַדְּבָרִים:

כה הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז. זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה״ (ישעיהו כג:יג):

וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם. נְבוּכַדְנֶצַּר עָשָׂה כָבוֹד אֶחָד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן אֲשֶׁר שָׁלַח סְפָרִים לְחִזְקִיָּהוּ וְכָתַב שָׁם: שְׁלָם לְמַלְכָּא חִזְקִיָּהוּ, שְׁלָם לְקַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא. וּנְבוּכַדְנֶצַּר כּוֹתֵב אִגְּרוֹתָיו הָיָה, וְלֹא הָיָה שָׁם אוֹתוֹ הַיּוֹם; וּכְשֶׁבָּא וְסִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אָמַר לָהֶם: אֱלָהָא רַבָּא קְרִיתוּ לֵיהּ וּכְתַבִיתוּ לֵיהּ בְּסוֹף? רָץ אַחַר הַשָּׁלִיחַ וְהֶחֱזִירוֹ. בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ מְרוּצָה זָכָה לַמַּלְכוּת; הֲרֵי שֶׁהֵכִין בַּקַּיִץ לַחְמוֹ כְּדֶרֶךְ הַנְּמָלָה (סנהדרין צו.):

כו שְׁפַנִּים עַם לֹא־עָצוּם. זֶה מָדַי וּפָרָס:

וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם: שֶׁבָּנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:

כח שַׁמָּמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ. זֶה עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״ (בראשית כז:כב):

בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ. שֶׁנִּכְנַס לְהֵיכַל מֶלֶךְ וְהֶחֱרִיבוֹ:

ל לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה. זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ד:ז) ״עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״:

זַרְזִיר מָתְנַיִם. זוֹ מָדַי וּפָרַס, שֶׁזֵּרְזוּ מָתְנֵיהֶם וְהָרְגוּ לְבֵלְשַׁצַּר וְנָטְלוּ מַלְכוּת בָּבֶל (דניאל ה:ל):

אוֹ תָיִשׁ. זֶה יָוָן שֶׁנִּקְרָא תַּיִשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר״ הוּא ״מֶלֶךְ יָוָן״ (דניאל ח:כא):

וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ. זוֹ אֻמַּת אֲרָם, שֶׁאָמַר ״אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד״ (ישעיה מז:ח), אֵין נִצָּב לְעֻמָּתוֹ, אַלְקוּם – אֵין עוֹמֵד עִמּוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה