רש"י על משלי· רש״י
פרק ל · פסוק טו
לַעֲלוּקָה. מְנַחֵם פָּתַר לַעֲלוּקָה כְּמַשְׁמָעוֹ, לָמַדְנוּ שֶׁהוּא עֲרָבִי. וְהַפּוֹתְרִים אוֹמְרִים שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁאוֹל וּמוֹרָד. וְכֵן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים לָמַדְנוּ כֵּן, שֶׁפּוֹתֵר שְׁתֵּי בָנוֹת – גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם; זוֹ אוֹמֶרֶת: תְּנוּ לִי צַדִּיקִים, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: תְּנוּ לִי רְשָׁעִים:
אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן. הַרְבֵּה יֵשׁ לָנוּ: