אור ברסלב
רש"י על משלי פרק כח › פסוק יז

רש"י על משלי· רש״י

פרק כח · פסוק יז

פסוק טז

אָדָם עָשׁוּק בְּדַם נָפֶשׁ. (שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֹשֶׁק דָּם) הוּא הַמַּחֲטִיא אֶת חֲבֵרוֹ וְאָבְדָה נַפְשׁוֹ עַל יָדוֹ:

עַד בּוֹר יָנוּס. עַד יוֹם מוֹתוֹ יָנוּס לְעֶזְרָה, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ:

וְאַל יִתְמְכוּ בוֹ. מִשָּׁמַיִם לְהַסְפִּיק בְּיָדוֹ לָשׁוּב, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידוֹ בְּגֵיהִנֹּם. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא פז.):

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה