רש"י על משלי· רש״י
פרק כח · פסוק ח
מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים. הָרְשׁוּת שׁוֹמְעִין עָלָיו שֶׁהוּא מִתְעַשֵּׁר בְּלֹא מִשְׁפָּט, וְנוֹטְלִין מָמוֹנוֹ, וּבוֹנִין בּוֹ גְּשָׁרִים וּמְתַקְּנִין בּוֹ הַדְּרָכִים, וְזֶהוּ חֲנִינַת דַּלִּים. כָּךְ דְּרָשׁוֹ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, משפטים ה):