אור ברסלב
רש"י על משלי פרק כז › פסוק טז

רש"י על משלי· רש״י

פרק כז · פסוק טז

פסוק טו

צוֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ. מִי שֶׁסָּבוּר לְשָׁמְרָהּ מִתְּזְנוּתֶיהָ, צְפוּנַת רוּחַ הוּא; כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִצְפֹּן הָרוּחַ, כֵּן הִיא, לֹא תִצָּפֵנֶה:

וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא. קוֹרֵא הוּא הַצָּרַעַת לָבוֹא עָלָיו עַד שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, כַּמְּצֹרָע הַמִּטַּהֵר בְּשֶׁמֶן בְּבֹהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית (ויקרא יד:יז):

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה