רש"י על משלי· רש״י
פרק כו · פסוק כג
מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ. כְּסִיגֵי כֶסֶף הַמְּדֻבָּקִים עַל הַחֶרֶשׂ שֶׁצּוֹרְפִין אוֹתוֹ בּוֹ, וְהוּא מַבְהִיק כְּאִלּוּ הוּא כֶּסֶף, וְאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת, כֵּן שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע. הָרוֹדְפִים אַחַר הַבְּרִיּוֹת לַהֲסִיתָם בַּחֲלָקוֹת וּמְדַבְּרִים אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב:
וְלֵב רָע. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין וְהֵם אוֹיְבִים:
דּוֹלְקִים. כְּמוֹ ״דָּלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא:לו):