רש"י על משלי· רש״י
פרק כו
פסוק א
כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ. בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹטְחִין הַתְּאֵנִים בַּחַמָּה לְיַבְּשָׁן וְלַעֲשׂוֹת קְצִיעוֹת, כְּדַאֲמַר ״הַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכֹל הַנְּעָרִים״ (שמואל ב טז:ב):
פסוק ב
כַּצִּפּוֹר לָנוּד. שֶׁהוּא נָד, וְכַדְּרוֹר שֶׁהוּא חוֹזֵר לְקִנּוֹ:
כֵּן קִלְלַת חִנָּם לוֹ תָבוֹא. לְמִי שֶׁהוֹצִיאָהּ בְּפִיו:
דְּרוֹר. הוּא עוֹף הַנִּקְרָא רונדל״ע בְּלַעַ״ז, וְנִקְרָא דְּרוֹר – שֶׁדָּרָה בַּבַּיִת כְּבַשָּׂדֶה:
פסוק ג
שׁוֹט לַסּוּס. הוּא עָשׂוּי, וְאַף שֵׁבֶט נָכוֹן לְגֵו כְּסִילִים. יִסּוּרִין מוּכָנִין לָרָשָׁע (שמות רבה ט:ח):
פסוק ד
אַל תַּעַן כְּסִיל. בְּדִבְרֵי רִיב וּמַצָּה, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ:
פסוק ה
עֲנֵה כְסִיל. הַבָּא לַהֲסִיתְךָ לַעֲבוֹדָה זָרָה, הוֹדַע לוֹ אִוַּלְתּוֹ:
פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו. וְטַעַם שְׁנֵי פְסוּקִים אֵלּוּ מְפֹרָשׁ בְּתוֹכָם: אַל תַּעַן בְּדָבָר שֶׁתִּשְׁוֶה לוֹ אִם תַּעֲנֵהוּ, עֲנֵה כְסִיל בְּדָבָר שֶׁאִם לֹא תַעֲנֵהוּ יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו:
פסוק ו
מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שׁוֹתֶה. מִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל הוּא מְקַצֶּה רַגְלֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה, לַחֲזוֹר וְלִשְׁלֹחַ לְתַקֵּן מַה שֶּׁעִוֵּת הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ בַּתְּחִלָּה; וְשׁוֹתֶה חָמָס. שֶׁחֲבֵרוֹ זוֹעֵף עָלָיו עַל שְׁלִיחוּת הַכְּסִיל:
פסוק ז
דַּלְיוּ שׁוֹקַיִם מִפִּסֵּחַ. גָּבְהוּ, כְּמוֹ ״דָּלּוּ עֵינַי״ (ישעיהו לח:יד); הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל כָּל אָדָם נִרְאִין לַפִּסֵּחַ גְּבוֹהִים מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה מָשָׁל בְּפִי כְסִיל, הָאוֹמֵר אוֹתוֹ עַל לִמּוּד הַחָכְמָה: אֵיךְ אָנוּ בָּאִים לִלְמֹד הַחָכְמָה? נִפְלָאָה וּגְבוֹהָה הִיא מִמֶּנּוּ! הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דַּלְיוּ שׁוֹקַיִם מִפִּסֵּחַ:
פסוק ח
בְּמַרְגֵּמָה. פְרוֹנְדוֹלָ״א בְּלַעַ״ז, שֶׁאֶבֶן שֶׁצּוֹרְרִין בּוֹ לֹא לְהִתְקַיֵּם הִיא שָׁם, שֶׁעוֹמֶדֶת לְהִזָּרֵק. כָּךְ הַנּוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד אֵינוֹ שֶׁל קַיָּמָא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (חולין קלג.) עַל הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, שֶׁהוּא כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס:
פסוק ט
חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר. כְּחוֹחַ שֶׁהוּא נִדְבָּק בְּיַד שִׁכּוֹר, כֵּן הַמָּשָׁל הָאָמוּר לְמַטָּה (משלי כו:י) נִדְבָּק בְּפִי הַכְּסִיל לִהְיוֹת לָהֶם לְחוֹחַ וּלְקוֹץ מַכְאִיב. וּמַהוּ הַמָּשָׁל?
פסוק י
רַב מְחוֹלֵל כֹּל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הַכֹּל וְדָן אֶת הַכֹּל; כַּכְּסִיל כֶּחָכָם, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְשׁוּם חָכְמָה:
וְשׂוֹכֵר כְּסִיל. לֹא כְּבָשָׂר וָדָם שֶׁלֹּא יִשְׂכֹּר אֶלָּא פּוֹעֲלִים בְּקִיאִים וְלֹא יִשְׂכֹּר אֶלָּא הָעוֹסְקִים בִּמְלַאכְתּוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחוֹלֵל כֹּל וְשׂוֹכֵר הַכְּסִילִים וְשׂוֹכֵר עוֹבֵר דְּרָכִים הַבַּטְלָנִים מִכָּל מְלָאכָה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וְשׂוֹכֵר כְּסִיל מִלְּשׁוֹן ״וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם״ (בראשית ח:ב), וּלְשׁוֹן ״עֹשֵׂי שֶׂכֶר״ (ישעיהו יט:י): הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹכֵר מַזַּל כְּסִיל הַמְשַׁמֵּשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה מִתִּשְׁרֵי וְאֵילָךְ, וּמֵאָז הוּא סוֹכֵר וְסוֹגֵר כָּל עוֹבְרֵי הַיָּם מִלֵּילֵךְ בּוֹ עַד הַפֶּסַח. וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה רָאִיתִי: רַב מְחוֹלֵל כֹּל עָשִׁיר יֵשׁ לוֹ פְּעֻלּוֹת הַרְבֵּה, וְאִם שׂוֹכֵר כְּסִיל בִּמְלַאכְתּוֹ הִנֵּה הוּא כְּשׂוֹכֵר כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ שֶׁרוֹאִין בְּקִלְקוּל הַמְּלָאכָה, לְהוֹרוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן וְאֵיךְ יֵשׁ לוֹ לִפְעֹל; וְדָבָר רֵיק הוּא, וְאֵינוֹ עִנְיָן כָּאן:
פסוק טו
בַּצַּלָּחַת. בְּיוֹרָה חַמָּה נוֹתֵן יָדוֹ, מִפְּנֵי הַקֹּר:
פסוק טז
מְשִׁיבֵי טָעַם. חֲכָמִים:
פסוק יז
מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב. הָעוֹבֵר לְהִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ הֲרֵי הוּא כְּאוֹחֵז בְּאָזְנֵי כָּלֶב, הַגּוֹרֵם שֶׁיִּשְּׁכֶנּוּ עַל חִנָּם:
פסוק יח
כְּמִתְלַהְלֵהַּ. כְּמִתְיַגֵּעַ לִירוֹת זִיקִים שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ ״וּבְזִיקוֹת בְּעַרְתֶּם״ (ישעיה נ:יא), מִלְּשׁוֹן ׳זִיקוּקִים דִּינוּר׳ (ברכות נח:). דָּבָר אַחֵר: זִיקִים. ׳פְרוֹנְזוֹלָ״שׁ׳, מִלְּשׁוֹן ״אַבְנֵי קָלַע״ (זכריה ט:טו), וְכֵן בַּגְּמָרָא (בבא מציעא צד.): זִיקְתָא פְּסִיק לָן; וְיוֹרֶה חִצִּים וָמָוֶת:
פסוק יט
כֵּן אִישׁ רִמָּה. מְפַתֶּה וּמֵסִית אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מָוֶת, וּכְשֶׁחֲבֵירוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מַתְעֶה אוֹתוֹ, אוֹמֵר: מְצַחֵק אָנִי (בראשית רבה נג,יא):
פסוק כ
בְּאֶפֶס עֵצִים. כְּלוֹמַר שְׁנֵי דְבָרִים אֵלּוּ שָׁוִין: כְּשֵׁם שֶׁבְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ, כָּךְ בְּאֵין נִרְגָּן שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הַמְסַכְסֵךְ בַּעֲלֵי רִיב, יִשְׁתֹּק מָדוֹן:
פסוק כא
פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ. פֶּחָם שֶׁל אֵשׁ עָשׂוּי לְהַבְעִיר גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת וְעֵצִים עֲשׂוּיִן לְהַסִּיק אֵשׁ, וְאִישׁ מָדוֹן לְחַרְחַר רִיב:
פסוק כב
כְּמִתְלַהֲמִים. לְשׁוֹן מִתְלַחֲמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (ספרי דברים כד) כְּמִתְלַהֲמִים: כְּמֵת לָהֶם. דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים הָיוּ לָהֶם לְמִיתָה:
חַדְרֵי בָטֶן. הִיא מִיתַת הַדְּרוֹקָן:
פסוק כג
מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ. כְּסִיגֵי כֶסֶף הַמְּדֻבָּקִים עַל הַחֶרֶשׂ שֶׁצּוֹרְפִין אוֹתוֹ בּוֹ, וְהוּא מַבְהִיק כְּאִלּוּ הוּא כֶּסֶף, וְאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת, כֵּן שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע. הָרוֹדְפִים אַחַר הַבְּרִיּוֹת לַהֲסִיתָם בַּחֲלָקוֹת וּמְדַבְּרִים אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב:
וְלֵב רָע. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין וְהֵם אוֹיְבִים:
דּוֹלְקִים. כְּמוֹ ״דָּלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא:לו):
פסוק כד
יִנָּכֵר שׂוֹנֵא. בְּדִבּוּרוֹ מִתְנַכֵּר הַשּׂוֹנֵא, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא. דִישְׁקְנוֹיִישְׁ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כו
תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה. הָעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בַּמַּחְשָׁךְ וּמְכַסֶּה בְּמַשָּׁאוֹן, שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ (ס״א: שׁוֹאַת חֹשֶׁךְ), אֶת הַדָּבָר הַשָּׂנאוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוֹף שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה רָעָתוֹ בְקָהָל, שֶׁיַּכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע (סוטה ט.):
פסוק כז
כּוֹרֶה שַׁחַת. כְּגוֹן בִּלְעָם, שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לְבָלָק עַל יִשְׂרָאֵל וְהִפִּיל מֵהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף (במדבר כה:ט), וּבָא לְמִדְיָן לִתְבּוֹעַ שְׂכָרוֹ וְנֶהֱרַג בְּיַד יִשְׂרָאֵל (במדבר לא:ח):
וְגוֹלֵל. כְּלוֹמַר: סוֹפוֹ שֶׁל הַמַּעֲמִיד מִכְשׁוֹל, שֶׁיִּכָּשֵׁל בּוֹ:
וְגוֹלֵל אֶבֶן. מְגַלְּלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם. וְאַגָּדָה פּוֹתְרוֹ (תנחומא בובר, וירא כח) בַּאֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָרַג שִׁבְעִים אֶחָיו עַל אֶבֶן אַחַת, וְסוֹף מֵת בָּאֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב וַתָּרִץ גֻּלְגָּלְתּוֹ וְגוֹ׳״ (שופטים ט:נג):
פסוק כח
יִשְׂנָא דַכָּיו. מִי שֶׁמְּקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע שׂוֹנֵא אֶת הַנִּדְכָּאִים תַּחְתָּיו, שֶׁכֵּן עַל לָשׁוֹן הָרָע רָדַף שָׁאוּל לְדָוִד וְהָרַג נוֹב (שמואל א כב:יח-יט):
וּפֶה חָלָק. פֶּה שֶׁל חֲלַקְלַקּוּת:
יַעֲשֶׂה מִדְחֶה. עוֹשֶׂה דִּיחוּי, שֶׁדּוֹחֶה אֶת מְקַבְּלוֹ מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: