רש"י על משלי· רש״י
פרק כג · פסוק ז
כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ. שָׁעַר זֶה נָקוּד חֶצְיוֹ פַּתָּח וְחֶצְיוֹ קָמַץ וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה, לְכָךְ הוּא פֹּעַל וְלֹא שֵׁם דָּבָר; שֶׁאִם הָיָה שֵׁם דָּבָר הָיָה קָמַץ וְטַעֲמוֹ לְמַעְלָה כְּכָל שַׁעַר שֶׁבַּמִּקְרָא. וּפִתְרוֹנוֹ: כְּאִלּוּ שָׁפַךְ הָאוֹכֵל הַזֶּה מְרָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל רַע הָעַיִן כֵּן הוּא שָׁעַר מִן לְשׁוֹן ״הַתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים״ (ירמיהו כט:יז) הַמָּרִים: