אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק כג

פרק כב

פסוק א

כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם. לֶאֱכוֹל:

בִּין תָּבִין. תֵּן לִבְּךָ לָדַעַת מִי הוּא, אִם עֵינוֹ צָרָה אוֹ יָפָה:

פסוק ב

וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ. בִּלְחָיֶיךָ; אִם רָאִיתָ עֵינוֹ צָרָה, אַל תֹּאכַל מִשֶּׁלּוֹ:

אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אִם רַעַבְתָּן אַתָּה וְתָאֵב לֶאֱכוֹל, טוֹב לִתְחוֹב סַכִּין בֵּין שִׁנֶּיךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (חולין ו.) בְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ; אִם יוֹדֵעַ בְּרַבּוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּשְׁאָלֵהוּ, יְדַקְדֵּק וְיִשְׁאַל שְׁמוּעָתוֹ, וְאִם לָאו – יִשְׁתּוֹק:

פסוק ג

אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו. אֶלָּא פְּרוֹשׁ מִמֶּנּוּ וְלֵךְ לִפְנֵי רַב הָגוּן, וְלֹא תְּבַיְּשֵׁהוּ בִּשְׁאֵלוֹת, אַחַר שֶׁלֹּא יֵדַע לְהָשִׁיב:

פסוק ד

אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר. לַעֲשׂוֹת גִּירְסָתְךָ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת, כִּי סוֹף שֶׁתִּשְׁכָּחֶנָּה:

פסוק ה

הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ. כְּרֶגַע, שֶׁתִּכְפּוֹל עֵינֶיךָ לְעָצְמוֹ, וְאֵין אוֹתָהּ גִּירְסָא מְצוּיָה בְּךָ:

הֲתָעִיף. כְּמוֹ ״וְכָפַלְתָּ״ (שמות כו:ט): ״וְתָעֵיף״ (תרגום אונקלוס):

פסוק ז

כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ. שָׁעַר זֶה נָקוּד חֶצְיוֹ פַּתָּח וְחֶצְיוֹ קָמַץ וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה, לְכָךְ הוּא פֹּעַל וְלֹא שֵׁם דָּבָר; שֶׁאִם הָיָה שֵׁם דָּבָר הָיָה קָמַץ וְטַעֲמוֹ לְמַעְלָה כְּכָל שַׁעַר שֶׁבַּמִּקְרָא. וּפִתְרוֹנוֹ: כְּאִלּוּ שָׁפַךְ הָאוֹכֵל הַזֶּה מְרָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל רַע הָעַיִן כֵּן הוּא שָׁעַר מִן לְשׁוֹן ״הַתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים״ (ירמיהו כט:יז) הַמָּרִים:

פסוק ח

פִּתְּךָ. שֶׁאֲכַלְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, סוֹף שֶׁתְּקִיאֶנָּה מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה:

וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים. חַנּוֹת שֶׁהֶחֱזַקְתָּ וְדִבַּרְתָּ לוֹ דְּבָרִים רַכִּים, הַכֹּל אִבַּדְתָּ:

פסוק י

וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים. בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הָרָאוּי לָהֶם:

פסוק טז

בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. עַל יְדֵי שֶׁחָכַם לִבֶּךָ:

פסוק יז

אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים. בְּהַצְלָחָתָם, לִהְיוֹת רָשָׁע כְּמוֹתָם (ברכות ז:):

פסוק יח

כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית. אִם זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר, כְּלוֹמַר: אֲשֶׁר בַּעֲבוּר זֶה יֵשׁ אַחֲרִית תִּקְוָה אֵלֶיךָ:

פסוק יט

שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. מֵאַחַר שֶׁתִּתְחַכֵּם תּוּכַל לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, כִּי לֵב חָכָם לֹא יַשִּׁיאֲךָ לַעֲבֵרָה:

פסוק כא

כִּי סוֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ. ״יִתְמַסְכֵּן״ (תרגום יונתן):

וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה. הָעַצְלוּת וְהַתְּנוּמָה תַּלְבִּישׁ אוֹתְךָ בְּגָדִים קְרוּעִים:

פסוק כג

אֱמֶת קְנֵה. וְאִם לֹא תִמְצָא לִלְמֹד בְּחִנָּם לְמֹד בְּשָׂכָר, וְאַל תֹּאמַר: כְּשֵׁם שֶׁלָּמַדְתִּי בְּשָׂכָר, כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְּשָׂכָר (בכורות כט.):

פסוק כז

וּבְאֵר צָרָה. אֶשְׁטְרֵיינָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק כח

אַף הִיא כְּחֶתֶף. פִּתְאוֹם:

וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִיף. מְרַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל בּוֹגְדִים לַה׳, וְעַל הָאֲפִיקוֹרְסִין מְדַבֵּר:

פסוק כט

לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי. לְשׁוֹן צְעָקָה וִילָלָה:

לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ. לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדְיָנִים עִם הַבְּרִיּוֹת וְשִׂיחָה יְתֵרָה, לוֹ אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי בְּרֹב דְּבָרִים רֹב פֶּשַׁע (משלי י:יט):

לְמִי חַכְלִילוּת עֵינָיִם. מֵרוֹב יַיִן מַאֲדִימִים עֵינָיו, וּגְנַאי הוּא (תנחומא, שמיני ה):

פסוק ל

מִמְסָךְ. מִמֶּזֶג, וְהוּא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ ״מִמְכָּר״ (ויקרא כה:יד):

לַחְקֹר מִמְסָךְ. שֶׁחוֹקְרִין וּבוֹדְקִין הֵיכָן מוֹכְרִין יַיִן טוֹב:

פסוק לא

אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם. אַל תִּתֵּן בּוֹ עֵינֶיךָ:

כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. הַמַּרְבֶּה שִׁכְרוּת, כָּל עֲבֵרוֹת דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר, כָּל הַדְּרָכִים יְשָׁרִים בְּעֵינָיו:

בַּכּוֹס. בַּכִּיס כְּתִיב, כְּלוֹמַר: הַשּׁוֹתֶה נוֹתֵן עַיִן בַּכּוֹס וְהַחֶנְוָנִי – בְּכִיסוֹ שֶׁל זֶה (יומא עד:-עה.):

פסוק לב

יַפְרִישׁ. לְשׁוֹן עֲקִיצָה, פויינ״ט בְּלַעַ״ז, ״בְּמַלְמַד הַבָּקָר״ (שופטים ג:לא) תַּרְגּוּם: ״בְּפָרַשׁ תּוֹרֵי״ (תרגום יונתן), וּבַגְּמָרָא (בבא מציעא פ.): דְּנָקִיט פַּרְשָׁא, אגוילו״ן בְּלַעַ״ז. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: מַפְרִישׁוֹ מִן הַחַיִּים:

פסוק לג

עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת. כְּשֶׁתִּשְׁתַּכֵּר, הַיַּיִן בּוֹעֵר בְּךָ וּמַשִּׂיאֲךָ לְהַבִּיט בְּזוֹנוֹת:

פסוק לד

וְהָיִיתָ. מְשֻׁגָּע (דברים כח:לד):

כְּשׁוֹכֵב בְּלֶב יָם וּכְשׁוֹכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. תֹּרֶן הַסְּפִינָה נוֹחַ לִפּוֹל מִמֶּנּוּ:

פסוק לה

הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי וְגוֹ׳. כְּשֶׁיִּקַץ מִיֵּינוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּכָל הָרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, וְחוֹזֵר לִשְׁתּוֹת:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה