אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק כב

פרק כא

פסוק א

נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב. שֵׁם טוֹב:

מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב. נִבְחָר חֵן טוֹב:

פסוק ב

עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳. כְּשֶׁעָנִי אוֹמֵר לֶעָשִׁיר: פַּרְנְסֵנִי, וְהוּא עוֹנֶה קָשׁוֹת, עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם חֲדָשִׁים, לָזֶה עָנִי וְלָזֶה עָשִׁיר (תמורה טז.):

פסוק ג

עָרוּם רָאָה רָעָה. עֹנֶשׁ שֶׁל עֲבֵרָה, וְנִסְתָּר וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה:

פסוק ד

עֵקֶב עֲנָוָה. בִּשְׁבִיל הָעֲנָוָה יִרְאַת ה׳ בָּאָה. דָּבָר אַחֵר: עֲנָוָה עִקָּר, וְהַיִּרְאָה טְפֵלָה וְעָקֵב לָהּ, מִדְרָס לְרַגְלֶיהָ (ירושלמי שבת א,ג):

פסוק ה

צִנִּים פַּחִים. כְּמוֹ ״לִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם״ (במדבר לג:נה), ״וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן״ (יחזקאל כג:כד), לְשׁוֹן גְּדוּדִים וְלִסְטִים:

צִנִּים פַּחִים. הֵם טְמוּנִים בְּדַרְכֵי הַמְּעַקֵּשׁ דְּרָכָיו, כְּלוֹמַר: יִסּוּרִים מוּכָנִים לוֹ:

שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם. שֶׁמְּיַשֵּׁר מַעֲשָׂיו יִנָּצֵל מֵהֶם:

פסוק ו

חֲנוֹךְ לַנַּעַר. לְפִי מַה שֶּׁתְּלַמֵּד לַנַּעַר וּתְחַנְּכֵהוּ בִּדְבָרִים, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה:

פסוק ז

עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל. עַם הָאָרֶץ צָרִיךְ לְתַלְמִיד חָכָם לְעוֹלָם (שבת קלט.):

פסוק ח

זוֹרֵעַ עַוְלָה. יִקְצָר אָוֶן לְפִי זְרִיעָתוֹ קְצִירָתוֹ, לְפִי פְּעֻלָּתוֹ יִהְיֶה קַבָּלַת מַשְׂכֻּרְתּוֹ:

וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה. קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת שֶׁלּוֹ כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים (סא״א): שֵׁבֶט חֲמָתוֹ, שֶׁרוֹדֶה בְּנֵי אָדָם, כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ, לְפִי שֶׁמַּפְסִיד אֶת יְכָלְתּוֹ:

פסוק י

גָּרֵשׁ לֵץ. יֵצֶר הָרָע:

פסוק יא

אוֹהֵב טְהׇר לֵב חֵן שְׂפָתָיו. מִי שֶׁשְּׂפָתָיו חֵן:

רֵעֵהוּ מֶלֶךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ וּמְחַבְּבוֹ (בראשית רבה מא, ה):

פסוק יג

אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ. אֵיךְ אֵצֵא לִלְמֹד תּוֹרָה?

פסוק יד

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת. פִּי עוֹבְדֵי גִּלּוּלִים:

זְעוּם ה׳. מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאוֹ, נוֹפֵל וְנִכְשָׁל בָּהּ:

זְעוּם. נָזוּף מִלְּפָנָיו:

פסוק טז

עוֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ. עֹשֶׁר:

נוֹתֵן לְעָשִׁיר. סוֹף שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים הָעֲשִׁירִים, וְאַךְ לְמַחְסוֹר הוּא בָּא:

פסוק יז

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵחָכָם כָּל שֶׁהוּא:

וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. וְאִם רַבְּךָ רָשָׁע, לֹא תִלְמוֹד מִמַּעֲשָׂיו (חגיגה טו:):

פסוק יח

כִּי נָעִים. יְהִי לְךָ לְאַחַר זְמַן אִם תִּשְׁמְרֵם וְתִצְפְּנֵם בְּבִטְנֶךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁכָּחֵם. וְאֵימָתַי יִהְיוּ שְׁמוּרִים בְּלִבְּךָ? בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ עַל שְׂפָתֶיךָ. כַּאֲשֶׁר תּוֹצִיאֵם בְּפִיךָ (עירובין נד.):

פסוק יט

לִהְיוֹת בַּה׳ מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ. אֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁתִּבְטַח בַּה׳ וְתַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְלֹא תֹאמַר: אֵיךְ אֲבַטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵיךְ אֶתְפַּרְנֵס?

פסוק כ

הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים. תּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים:

פסוק כא

לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ. שָׁלִישִׁים כָּתַבְתִּי לְךָ כְּדֵי שֶׁתָּבִין מִתּוֹכָם קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת. לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת:

לְשֹׁלְחֶיךָ. לְשׁוֹאֲלְךָ הוֹרָאָה:

פסוק כב

אַל תִּגְזָל דָּל. אַל תִּגְזְלֶנּוּ כִּי תִרְאֶנּוּ דַּל, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא דַּל, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגְדְּךָ:

פסוק כג

כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע. וְיִגְזֹל אֶת הַנֶּפֶשׁ:

קוֹבְעֵיהֶם. גּוֹזְלֵיהֶם. וּבִלְשׁוֹן אֲרַמִּי קְבִיעָה – גְּזֵלָה בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה כו,א-ב): אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא לְקַמֵּיהּ אָמַר לֵיהּ: קַבְּעַן פְּלַנְיָא וְכוּ׳:

פסוק כד

אַל תִּתְרַע. אַל תִּתְחַבֵּר, לְשׁוֹן רֵעוּת:

פסוק כה

פֶּן תֶּאֱלַף. פֶּן תִּלְמַד:

פסוק כו

אַל תְּהִי בְתוֹקְעֵי כָף בָּעוֹרְבִים מַשָּׁאוֹת. הַלְוָאוֹת, כְּמוֹ ״מַשַּׁאת מְאוּמָה״ (דברים כד:י):

פסוק כח

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם. אַל תָּשֵׁג אָחוֹר מִנְהַג אֲבוֹתֶיךָ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים קדושים פרשתא א פרק ג): הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בִּשְׁעַת בְּצִירָה כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל בְּתוֹכוֹ הַפֶּרֶט, עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל וְגוֹ׳. תַּסֵּג כְּמוֹ ״יִסּוֹגוּ אָחוֹר״ (תהלים קכט:ה):

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה