רש"י על משלי· רש״י
פרק כג · פסוק ב
וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ. בִּלְחָיֶיךָ; אִם רָאִיתָ עֵינוֹ צָרָה, אַל תֹּאכַל מִשֶּׁלּוֹ:
אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אִם רַעַבְתָּן אַתָּה וְתָאֵב לֶאֱכוֹל, טוֹב לִתְחוֹב סַכִּין בֵּין שִׁנֶּיךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (חולין ו.) בְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ; אִם יוֹדֵעַ בְּרַבּוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּשְׁאָלֵהוּ, יְדַקְדֵּק וְיִשְׁאַל שְׁמוּעָתוֹ, וְאִם לָאו – יִשְׁתּוֹק: