רש"י על משלי· רש״י
פרק כב · פסוק ה
צִנִּים פַּחִים. כְּמוֹ ״לִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם״ (במדבר לג:נה), ״וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן״ (יחזקאל כג:כד), לְשׁוֹן גְּדוּדִים וְלִסְטִים:
צִנִּים פַּחִים. הֵם טְמוּנִים בְּדַרְכֵי הַמְּעַקֵּשׁ דְּרָכָיו, כְּלוֹמַר: יִסּוּרִים מוּכָנִים לוֹ:
שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם. שֶׁמְּיַשֵּׁר מַעֲשָׂיו יִנָּצֵל מֵהֶם: