רש"י על משלי· רש״י
פרק יט · פסוק כד
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת. בְּיוֹרָה חַמָּה, שֶׁכְּשֶׁיַּעַבְרוּהָ מִן הָאוּר וּפִנּוּהָ רֵיקָנִית, מְחַמֵּם יָדוֹ בְּתוֹכָהּ. וְדוֹמֶה לוֹ ״בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת״ (דברי הימים ב לה:יג). וּמִשּׁוּם רַבֵּינוּ יִצְחָק הַלֵּוִי שָׁמַעְתִּי: בַּצַּלָּחַת. מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם ״וַיְבַקַּע״ (בראשית כב:ג): ״וְצָלַח״, בִּשְׁעַת הַצִּנָּה וְהַגְּלִיד, עַל שֵׁם שֶׁהַקּוֹר וְהַגְּלִיד מְבַקְּעִין וְצוֹלְחִים הַיָּדַיִם. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי: בַּצַּלָּחַת. קֶרַע הֶחָלוּק, שֶׁקּוֹרִין פאנדאדור״י בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר: טוֹמְנָהּ בְּחֵיקוֹ (סא״א):