אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק יט

פרק יח

פסוק ב

גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. אֵין טוֹב לָאָדָם שֶׁהוּא בְּלֹא תּוֹרָה:

וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. הַחוֹטֵא רוֹפֵס וְדָשׁ הָעֲווֹנוֹת בַּעֲקֵבָיו, וְאוֹמֵר: קַל הוּא זֶה, אֶעֱבוֹר עָלָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (עירובין ק:): גַּם בְּלֹא דַעַת, בְּכוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּעַל כָּרְחָהּ:

וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה. דָּבָר אַחֵר: זֶה הַמְהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת (שבת צה.):

פסוק ג

אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ. בַּעֲוֹנוֹ בָּא לוֹ הָרָע, כִּי בְּאִוַּלְתּוֹ תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעָבַר עֲבֵירוֹת וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וּבְבוֹא לוֹ הַצָּרָה זוֹעֵף לִבּוֹ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְמַהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין, כְּגוֹן אֲחֵי יוֹסֵף שֶׁאָמְרוּ ״מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ״ (בראשית מב:כח):

פסוק ד

הוֹן יוֹסִיף רֵעִים רַבִּים. אוֹהֲבִים רַבִּים. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בְּמִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה:

פסוק ו

רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ. הַכֹּל נַעֲשִׂים רֵעִים לְאִישׁ מַתָּן. יֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בְּמַרְבִּיצֵי תוֹרָה:

פסוק ז

כָּל אֲחֵי רָשׁ. קְרוֹבָיו:

אַף כִּי מֵרֵעֵהוּ רָחֲקוּ. וְכָל שֶׁכֵּן מֵרֵעָיו וְשׁוֹשְׁבִינָיו וְאוֹהֲבָיו:

מְרַדֵּף אֲמָרִים. לֹא הֵמָּה אוֹמֵר: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי קְרוֹבַי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מֵרֵעַי, וְהַכֹּל דִּבְרֵי הֶבֶל. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בְּמִי שֶׁהוּא רָשׁ בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

מְרַדֵּף אֲמָרִים לֹא הֵמָּה. מְחַזֵּר לְהוֹרוֹת הֲלָכָה וְלָאו בְּיָדוֹ, וְהַמִּדְרָשׁ פּוֹתְרוֹ בְּיוֹסֵף שֶׁהָיָה מוֹצִיא עַל אֶחָיו דִּבָּה, וְאָמַר לְאָבִיו שֶׁהֵן חֲשׁוּדִין עַל אֵבֶר מִן הַחַי, לְכָךְ שְׂנֵאוּהוּ וְנִקְרָא רָשׁ לְפִי שֶׁהָיָה מוֹצִיא דִּבַּת שֶׁקֶר עֲלֵיהֶם. וּמְחַזֵּר אַחַר אֲמָרִים לֹא הֵמָּה. לוֹ קְרִינָן וּמְרַדֵּף אֲמָרִים לַהֲנָאָתוֹ, וּלְעִנְיַן יוֹסֵף לוֹ הֵמָּה, כִּי עָלָיו חָזְרוּ דִּבָּתוֹ הוּא הָיָה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אֵבֶר מִן הַחַי וְהַכָּתוּב מֵעִיד עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה הָיוּ שׁוֹחֲטִין שְׂעִיר עִזִּים שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית לז:לא). הוּא אָמַר שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לְכָךְ ״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״ (תהלים קה:יז), הוּא אָמַר שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב לְכָךְ ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ׳״ (בראשית לט:ז) (בראשית רבה פד:ז):

פסוק י

לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד. קַל וָחֹמֶר הוּא, שֶׁאֵין נָאֶה שֶׁעֶבֶד יִמְשֹׁל בִּנְדִיבִים:

פסוק יא

שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ. כְּמוֹ לְהַאֲרִיךְ, אִם עָשָׂה כֵּן שֵׂכֶל הוּא לוֹ:

וְתִפְאַרְתּוֹ. הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו:

פסוק יב

נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק יג

וְדֶלֶף טוֹרֵד. דֶּלֶף גְּשָׁמִים הַיּוֹרֵד בַּבַּיִת וּמַטְרִיחַ וְטוֹרֵד לְיוֹשְׁבֵי הַבַּיִת, כָּךְ מִדְיְנֵי אִשָּׁה רָעָה:

פסוק טו

עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה. הָעַצְלוּת מְבִיאָה לִידֵי שֵׁינָה, זוֹ הִיא הַמְּלִיצָה. אֲבָל הַמָּשָׁל – עַל הַמִּתְעַצֵּל בְּתַלְמוּדוֹ; סוֹף שֶׁשּׁוֹאֲלִין דְּבַר חָכְמָה מִמֶּנּוּ וְהוּא נִרְדָּם:

וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב. סוֹף שֶׁיְּהֵא עָנִי; וְכֵן הָרַמַּאי בְּתַלְמוּדוֹ, לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת, סוֹף שֶׁהוּא יִשְׁכַּח:

פסוק טז

שׁוֹמֵר מִצְוָה שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יָמוּת. שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לְשָׁקְלָן:

פסוק יז

מַלְוֵה ה׳ חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ. כְּשֶׁיֶּחֱלֶה וְיִטֶּה לָמוּת, צִדְקָתוֹ מְלִיצָה עָלָיו לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין, לוֹמַר: הֶעָנִי הָיְתָה נַפְשׁוֹ מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת בָּרָעָב וְזֶה פִּרְנְסָהּ וְהֶחֱזִירָהּ לְגוּפָהּ, אַף אֲנִי אַחֲזִיר לוֹ נַפְשׁוֹ:

פסוק יח

יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ. אַל תַּכֵּהוּ מַכַּת מָוֶת:

פסוק יט

גְּדׇל חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ וְגוֹ׳. אִם תַּעֲבִיר עַל חֲמָתְךָ וְתַצִּיל אֶת שׂוֹנַאֲךָ אִם רָאִיתָ רָעָה בָּאָה לוֹ, עוֹד תּוֹסִיף יָמִים וְטוֹבָה:

פסוק כב

תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ. עִקָּר שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִתְאַוִּים לָאָדָם בַּעֲבוּר חַסְדּוֹ:

וְטוֹב רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב. וְאִם אִישׁ כָּזָב הוּא וּמַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, טוֹב אִישׁ רָשׁ מִמֶּנּוּ:

פסוק כג

וְשָׂבֵעַ יָלִין. הַיָּרֵא אֶת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יִפָּקֶד בְּשׁוּם רָעָה:

פסוק כד

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת. בְּיוֹרָה חַמָּה, שֶׁכְּשֶׁיַּעַבְרוּהָ מִן הָאוּר וּפִנּוּהָ רֵיקָנִית, מְחַמֵּם יָדוֹ בְּתוֹכָהּ. וְדוֹמֶה לוֹ ״בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת״ (דברי הימים ב לה:יג). וּמִשּׁוּם רַבֵּינוּ יִצְחָק הַלֵּוִי שָׁמַעְתִּי: בַּצַּלָּחַת. מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם ״וַיְבַקַּע״ (בראשית כב:ג): ״וְצָלַח״, בִּשְׁעַת הַצִּנָּה וְהַגְּלִיד, עַל שֵׁם שֶׁהַקּוֹר וְהַגְּלִיד מְבַקְּעִין וְצוֹלְחִים הַיָּדַיִם. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי: בַּצַּלָּחַת. קֶרַע הֶחָלוּק, שֶׁקּוֹרִין פאנדאדור״י בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר: טוֹמְנָהּ בְּחֵיקוֹ (סא״א):

פסוק כה

לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם. עַל מַכּוֹת פַּרְעֹה וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הֶחְכִּים יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר (תנחומא, יתרו ג):

פסוק כו

מְשַׁדֶּד אָב יַבְרִיחַ אֵם. מַבְרִיחַ אֵם:

בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר. דְּרָכָיו. עַל יְדֵי שֶׁרָאֲתָה שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית מְשַׂחֵק לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, גָּרַם זֶה שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה אִמּוֹ, ״וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם״ (בראשית כא:יא):

פסוק כז

חֲדַל בְּנִי לִשְׁמֹעַ וְגוֹ׳. מִקְרָא קָצָר הוּא וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: חֲדַל בְּנִי לִשְׁגּוֹת מֵאִמְרֵי דָעַת בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ מוּסָר:

חֲדַל לִשְׁגּוֹת כְּמוֹ מִלִּשְׁגּוֹת, וְכֵן ״וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח״ (במדבר ט:יג), וְכֵן ״כִּי חָדַל לִסְפֹּר״ (בראשית מא:מט):

פסוק כח

עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט. יָעִיד לְאָדָם מְלִיצַת מִשְׁפְּטֵי יִסּוּרִין וּמִיתָה:

וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע אָוֶן. הָאָוֶן יִבְלָעֵהוּ:

פסוק כט

נָכוֹנוּ לַלֵּצִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לוֹ שְׁפָטִים שֶׁל צָרַעַת לָזֶה הַלֵּץ הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע (במדבר רבה יג:ד):

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה