רש"י על משלי· רש״י
פרק יט · פסוק יז
מַלְוֵה ה׳ חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ. כְּשֶׁיֶּחֱלֶה וְיִטֶּה לָמוּת, צִדְקָתוֹ מְלִיצָה עָלָיו לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין, לוֹמַר: הֶעָנִי הָיְתָה נַפְשׁוֹ מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת בָּרָעָב וְזֶה פִּרְנְסָהּ וְהֶחֱזִירָהּ לְגוּפָהּ, אַף אֲנִי אַחֲזִיר לוֹ נַפְשׁוֹ: