רש"י על משלי· רש״י
פרק יח · פסוק א
לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד. מִי שֶׁהוּא נִפְרָד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, לְתַאֲוַת לִבּוֹ וְיִצְרוֹ הָרַע הוּא רוֹדֵף, וְסוֹף בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע. בֵּין חֲכָמִים תִּגָּלֶה חֶרְפָּתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (נזיר כג:) בְּלוֹט שֶׁנִּפְרַד מֵאַבְרָהָם עַל תַּאֲוַת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״ (בראשית יג:יא). כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל שֵׁם נִיאוּף נֶאֱמַר, וְסוֹפוֹ נִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת: ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי״ (דברים כג:ד):