רש"י על משלי· רש״י
פרק יג · פסוק יט
תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ. כְּשֶׁבָּאָה תַּאֲוָתוֹ לוֹ לָאָדָם, הִיא עֲרֵבָה לְנַפְשׁוֹ; וּלְכָךְ תּוֹעֲבַת כְּסִיל לָסוּר מֵרָע, לְפִי שֶׁעָרֵב לָהֶם לְמַלֵּא תַּאֲוָתָם:
נִהְיָה. הֹוֶה. דָּבָר אַחֵר: תַּאֲוָה נִהְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְצוֹנוֹ, וּבִהְיוֹת תַּאֲוָתוֹ בָּאָה, עֲרֵבָה לוֹ. וְתוֹעֲבַת רְשָׁעִים – שֶׁיָּסוּרוּ מֵרָעָתָם, לְמַלֹּאות תַּאֲוָתָם: