רש"י על משלי· רש״י
פרק יג · פסוק ח
כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ. עָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ צְדָקָה:
וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ גְּעָרָה לָרָשׁ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ. דָּבָר אַחֵר: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, תּוֹרָתוֹ:
וְרָשׁ. בְּדִבְרֵי תוֹרָה לֹא שָׁמַע גְּעָרָה. אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָסוּר מִן הָרָעָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִזְהָר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל ״מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״ מְדַבֵּר, שֶׁהִטִּיל הַכָּתוּב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁוָה בּוֹ דַּל וְעָשִׁיר (שמות ל:טו); שֶׁאֵין הָרָשׁ שׁוֹמֵעַ גְּעָרָה וּכְלִמָּה מִן הֶעָשִׁיר, לֵאמֹר לוֹ: חֶלְקִי גָּדוֹל מֵחֶלְקְךָ בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר: