אור ברסלב

רש"י על משלי· רש״י

פרק י

פרק ט

פסוק א

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מדרש משלי י:א). דָּבָר אַחֵר: אָבִיו מַמָּשׁ:

וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ. תָּמִיד הוּא עִם אִמּוֹ בַּבַּיִת, וְרוֹאָה אֶת שְׁטוּתוֹ וּמְצֵרָה. וּלְפִי הַמָּשָׁל: בֵּן כְּסִיל כְּמוֹ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (ברכות לה:):

תּוּגַת אִמּוֹ. תּוּגַת כְּנִסִיּוֹתוֹ:

פסוק ב

לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע. שֶׁהָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ בְּעָשְׁרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי וְגוֹמֵר״ (הושע יב:ט):

וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְאִם תֹּאמַר: צַדִּיק שֶׁיְּבַזְבֵּז נְכָסָיו לִצְדָקָה, מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנֵס?

פסוק ג

לֹא יַרְעִיב ה׳ נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף. יִדְחוֹף אוֹתָם וְתִפּוֹל:

פסוק ד

רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה. מִי שֶׁעָנִי בַּתּוֹרָה, מוֹרֶה הוֹרָאוֹת שֶׁקֶר:

כַּף רְמִיָּה. מֹאזְנַיִם שֶׁל רְמִיָּה. לְפִי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמַע בַּתַּגָּרִים:

וְיַד חָרוּצִים. יְשָׁרִים, שֶׁחוֹרְצִים דָּבָר בַּאֲמִתּוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ בְּלֹא עַוְלָה:

פסוק ו

וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס. הֶחָמָס יְכַסֶּה עַל פִּיהֶם וְיַהַרְגֵם:

פסוק ז

זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. הַמַּזְכִּיר צַדִּיק מְבָרְכוֹ:

וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. רִקָּבוֹן עוֹלֶה בִּשְׁמָם, שֶׁאֵין אָדָם חָפֵץ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ וְהוּא מִשְׁתַּכֵּחַ מֵאֵלָיו (יומא לח:):

פסוק ח

חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֺת. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹסְקִין בְּבִזַּת מִצְרַיִם, וְהוּא הָיָה עוֹסֵק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וְגוֹ׳״ (שמות יג:יט):

וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. לְשׁוֹן יְגִיעָה. וְיֵשׁ בְּסִפְרֵי בְּפָרָשָׁה ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ (במדבר יא:א): אָמְרוּ: כַּמָּה נִתְלַבַּטְנוּ בַדֶּרֶךְ:

פסוק ט

וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ. יִשָּׁבֵר וְיִתְיַסֵּר, כְּמוֹ ״וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת״ (שופטים ח:טז):

פסוק י

קוֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת. זֶה הַמֵּסִית אָדָם בִּקְרִיצוֹתָיו לְרָעָה:

פסוק יא

מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים וְגוֹ׳. פִּיהֶם יְכַסֶּה חָמָס שֶׁבְּלִבָּם, שֶׁמַּחֲלִיקִין אֶת שִׂפְתֵיהֶם וְשִׂנְאָה טְמוּנָה בְּלִבָּם. וְאֵין פִּתְרוֹן מִקְרָא זֶה דּוֹמֶה לְפִתְרוֹן הָעֶלְיוֹן (משלי י:ו), וְהָעִנְיָן יוֹרֶה עֲלֵיהֶם:

פסוק יב

שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים. אֲפִלּוּ עֲבֵרָה שֶׁנִּתְּנָה לְשִׁכְחָה נִזְכֶּרֶת עַל יְדֵי מַרְבִּית עֲוֹנוֹת; בָּאָה שִׂנְאָה אַחֲרוֹנָה וּמְעוֹרֶרְתָּן. שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲבֵרוֹת מִצְרַיִם: ״וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וְגוֹ׳״ (יחזקאל כ:ז) – כַּמָּה שָׁנִים הָיְתָה שִׂנְאָה זוֹ כְּבוּשָׁה וְלֹא הִזְכִּירָהּ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד עַכְשָׁו, שֶׁהִרְבּוּ עֲבֵרוֹת עַל פִּשְׁעֵיהֶם (ויקרא רבה ז:א):

וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵטִיבִים מַעֲשֵׂיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עַל פְּשָׁעֵיהֶם:

פסוק יג

בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה. כְּשֶׁאָדָם מוֹכִיחַ לְנָבוֹן, מֵשִׁיב לוֹ: חָטָאתִי! כְּגוֹן דָּוִד שֶׁאָמַר לְנָתָן: ״חָטָאתִי״ (שמואל ב יב:יג):

וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב. אֲבָל חֲסַר לֵב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עַד שֶׁיִּלְקֶה, כְּמוֹ פַּרְעֹה (שמות ז:יד-יא:י):

פסוק יד

חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת. יִשְׁמְרוּהוּ בְּלִבָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחוּהוּ:

פסוק טו

הוֹן עָשִׁיר. בַּתּוֹרָה:

קִרְיַת עֻזּוֹ. הִיא לוֹ:

מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם. עֲנִיּוּתָם, שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, הִיא מְחִתָּתָם:

פסוק טז

פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים. כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (דברים רבה ב:כ): שְׁלֹמֹה עָשָׂה פְּעֻלַּת הַמִּקְדָּשׁ לְחַיֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְכַפָּרָתָן:

וּתְּבוּאַת רָשָׁע. תְּבוּאָתוֹ (ס״א: הֲבָאָתוֹ) שֶׁל מְנַשֶּׁה (דברי הימים ב לג:ז), שֶׁהִכְנִיס בּוֹ הַסֶּמֶל, הִיא הָיְתָה לְחַטָּאת:

פסוק יז

אֹרַח לְחַיִּים. הַשּׁוֹמֵר מוּסָר הִיא הַדֶּרֶךְ לְחַיִּים:

וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה. אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים:

פסוק יח

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר. הֶחָנֵף שְׂפָתָיו שֶׁקֶר, וּמְכַסֶּה שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ:

וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל. לַעַז, שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים דּוֹבְבִין בּוֹ עַל חֲבֵירוֹ:

פסוק יט

בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע. הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא:

וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו. הוּא הַמַּשְׂכִּיל:

פסוק כ

כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ:

לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְתוֹכַחַת צַדִּיק. וּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר (תנחומא, כי תשא ו): עַל עִדּוֹ הַנָּבִיא נֶאֱמַר, שֶׁקָּרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל; וְיָרָבְעָם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּבְשָׁה יָדוֹ, לֹא קִבֵּל תּוֹכֵחָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״חַל נָא אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳״ (מלכים א יג:ו) וְלֹא ׳אֱלֹהַי׳; וְאוֹמֵר ״וַתָּשָׁב יָדוֹ כְּבָרִאשֹׁנָה״ (מלכים א יג:ו) – עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאַף בַּסּוֹף כֵּן:

פסוק כא

שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וְגוֹ׳. שֶׁרַבִּים אוֹכְלִים בִּזְכוּתוֹ וּבִתְפִלָּתוֹ:

פסוק כב

בִּרְכַּת ה׳ הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ. אֵין צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לְהַעֲשִׁיר בּוֹ, דַּי בַּבְּרָכָה מַה שֶּׁהוּא מְבָרְכוֹ:

פסוק כג

כְּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה. עֲצַת חַטָּאִים:

וְחָכְמָה כִּשְׂחוֹק לְאִישׁ תְּבוּנָה. כְּלוֹמַר: קַלָּה הִיא בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת:

פסוק כד

מְגוֹרַת רָשָׁע. מַה שֶּׁהוּא יָרֵא יָבֹא לוֹ. דּוֹר הַפְּלַגָּה יָרְאוּ וְאָמְרוּ ״פֶּן נָפוּץ״ (בראשית יא:ד), וְסוֹפָן כְּתִיב ״וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם מִשָּׁם״ (בראשית יא:ח):

וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן. מִי שֶׁבְּיָדוֹ לִתְּנָהּ (לָתֵת):

פסוק כה

כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע. פִּתְאוֹם בָּא עֶבְרַת רוּחַ סְעָרָה, נִכְרַת הָרָשָׁע מִמְּקוֹמוֹ:

פסוק כח

תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה. סוֹפָהּ מִתְקַיֶּמֶת וּשְׂמֵחִים:

וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד. כִּי לֹא תָבֹא:

פסוק כט

מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה׳ וּמְחִתָּה. הִיא לְפוֹעֲלֵי אָוֶן שֶׁאֵינָן הוֹלְכִין בָּהּ, וְהִיא נִפְרַעַת מֵהֶם:

פסוק ל

צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט. כְּשֶׁהוּא מָט אֵין מוֹטָתוֹ מוֹטַת עוֹלָם, כִּי יִפּוֹל וְקָם (משלי כד:טז):

פסוק לא

פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה. יְדַבֵּר, לְשׁוֹן ״נִיב שְׂפָתָיִם״ (ישעיהו נז:יט):

פסוק לב

שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן. יוֹדְעִים לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אֶת בּוֹרְאָם, וְיוֹדְעִים לְרַצּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם:

תוכן העניינים

רש"י על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה